ר' אלימלך מליז'נסק

רבי אלימלך מליזַ'נְסְק [לופוחוי 1787 – ליז'נסק 1717]
מחשובי האדמו"רים החסידיים, מחברו של הספר "נועם אלימלך" ואחיו הצעיר של ר' זושא מאניפולי.
ר' אלימלך גדל במשפחה עשירה ומיוחסת. בשנות נעוריו, בנוסף על לימוד התורה, נהג רבי אלימלך להסתגף. הוא אף יצא עם אחיו רבי זושא מאניפולי לנדודי "גַלוּת", סיגופים ותעניות בעיירות פולין.
בהשפעת אחיו התוודע לחסידות, והפך לאחד מתלמידיו החשובים של המגיד ממזריטש. לאחר מותו של המגיד התיישב בעיר ליז'נסק, והפך אותה למרכז גדול של תנועת החסידות. בליז'נסק הפיץ את תורתו הייחודית, ואלפי חסידים נהרו אליו כדי ללמוד מפיו תורה ומידות טובות (סיפור: הכול בגללי). רבי אלימלך הפך לאחד מן המייסדים המרכזיים של החסידות בגליציה ובפולין.
מרכיב מרכזי בהגותו של רבי אלימלך הוא תפקידו של הצדיק. רבי אלימלך ראה חשיבות רבה בכך שהצדיק לא יעסוק רק בעניינים שברוח, אלא יעסוק גם בענייני העולם החומרי (סיפור: לריב כדי לאהוב). לפי דעתו, הצדיק – המבטא את המצב האנושי השלם והראוי – הוא אדם המעורב בתיקון עולם המעשה ובעיותיו היומיומיות, כגון בעיות פרנסה, בריאות ומשפחה. בשל כך, יש שראו ברבי אלימלך את האדמו"ר החסידי הראשון שעסק ב"צדיקות מעשית", שמשמעה מעורבות מלאה של הרבי בעולם הגשמי של הפונים אליו.
רעיון נוסף שבו עוסק רבי אלימלך הוא חשיבותה של הביקורת. אחד מתפקידיו של הצדיק הוא להוכיח ולסייע לקהלו לראות כיצד לשפר את דרכיהם (סיפור: תרופות גסות). לפי שיטתו, כל אדם צריך תמיד לעסוק בביקורת נוקבת על עצמו. כך גם נהג רבי אלימלך, שהרבה לעסוק בתוכחה וגם ערך וידויים אישיים, שבהם לא היסס לחשוף את חולשותיו מול חסידיו. לדבריו, עיסוקו של האדם בתיקון ובביקורת הוא המסייע לו להפוך לצדיק. עם זאת, רבי אלימלך גם עסק בחשיבותה של האהבה אל כל אדם וראיית הטוב שבו, כפי שכתב בתפילה הידועה שחיבר.
רעיונותיו מרוכזים בספרו "נועם אלימלך", שהפך להיות גם אחד מכינוייו. ייתכן שהמילה "נועם" שבשם הספר מכוונת לשמו של אחיו הגדול, ר' זושא (זושא = מתוק, נעים). בספר מופיעות דרשותיו של רבי אלימלך כשהן מסודרות על סדר פרשות השבוע. הספר הפך לאחד מספרי החסידות החשובים, ואפילו סגולות נקשרו בו.
בין תלמידיו החשובים של רבי אלימלך היו גם אדמו"רים חשובים שהפיצו את תורתו, ובהם החוזה מלובלין, ר' מנדל מרימנוב, המגיד מקוז'ניץ ור' יהושע השל מאפטא.
רבי אלימלך קבור בעירו, ליז'נסק. קברו הפך מוקד משיכה לאנשים רבים, והתכנסויות גדולות נערכות במקום ביום השנה לפטירתו, בכ"א באדר.