פלא הלחם

אמר רבי אלימלך מליזַ'נסק כי שמע שהכריזו בשמים שמעתה מפסיקה התענית להיות דרך לעבוד בה את הבורא, וכי הוא האחרון שיעבוד את השם בדרך זו.
שאל אותו אחד החסידים: "הלא הבעש"ט היה נוהג להרבות בתעניות!"
ענה לו ר' אלימלך: "בכל מוצאי שבת היה הבעש"ט לוקח כד מים ושישה כיכרות לחם בשקו והיה הולך אל המקום שבו נהג להתבודד. בכל יום אכל כיכר לחם אחת ושתה מכד המים.
פעם אחת, בערב שבת, רצה הבעש"ט לשוב לביתו, וכששלח ידו אל השק הרגיש כי השק כבד, ויהי הדבר לפלא בעיניו. פתח הבעש"ט את השק וראה והנה ששת כיכרות הלחם עודן בשק, שכן כל השבוע עסק הבעש"ט בתורת הנסתר והתרחק מן הגשמיות עד כדי כך ששכח לאכול ולשתות. באופן כזה מותר להתענות," אמר רבי אלימלך, "רק כשנשכח העולם הזה ומסתלק מן העין, עד שממילא אין אוכלים ואין שותים – כפי שעשה הבעש"ט."