רבי אברהם יהושע הֶשל מאַפְּטָא [ז'מיגריד 1748 – מז'יבוז' 1825]
מגדולי צדיקי החסידות, תלמידם של רבי אלימלך מליזַ'נסק ור' יחיאל מיכְל מז'לוֹטשוֹב. אבי שושלות אפטא-זינְקוֹב וקוּפיטְשניץ. התפרסם בכינוי "אוהב ישראל", על שם ספרו בשם זה. היה זקן האדמו"רים בדורו ודמות מרכזית ורבת השפעה על כל אדמו"רי החסידות במזרח אירופה.
היה נצר לשושלת רבנים. אביו ר' שמואל היה רבה של העיר ניישטַאט ומחשובי רבני פולין. כבר בצעירותו התבלט בכישרונותיו, נודע כבקיא בתלמוד ונהג בדרך של תעניות, קדושה וחסידות.
לאחר נישואיו החל את דרכו ברבנות כרב העיירה קולבַסוב שבפולין. בהשפעת ר' לוי יצחק מבַּרדיטשב ור' משה לייב מסַסוב, התקרב אל ר' אלימלך מליז'נסק שהפך לרבו המובהק. לאחר הצטרפותו לתנועת החסידות, פעל רבות להפצת החסידות בגליציה המזרחית וברומניה. בשנת 1800 התמנה לרב בעיר אפּטָא שהייתה חביבה עליו ביותר, שם החל לכהן כאדמו"ר, ושמו גם נקרא על שם העיר – "הרבי מאפטא". כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 1808, הוזמן לכהן כרב בעיר יַאסי. בעקבות מחלוקות שהתעוררו נגדו ביאסי ולאחר פטירת ר' ברוך ממֶז'יבּוּז, עבר אל מז'יבוז וקבע שם את מקומו עד לפטירתו.
בדרשותיו ותורותיו שנהג להשמיע בסעודות השבת, הצטיין הן בעומק רב והן ובהסברה בהירה ובכישרון הדיבור. על פי המסורת החסידית, ירש הרבי מאפטא את כוח הדיבור מרבו רבי אלימלך מליז'נסק. בין השאר, נודע רבי אברהם יהושע השל במנהגו לספר סיפורי גוזמה עתירי דמיון. החסידים ראו בסיפורים אלו דמיון לסיפורי גוזמאותיו של האמורא רבה בר בר חנה המופיעים בתלמוד, וייחסו להם משמעות נסתרת וסודות עמוקים.
הרבי מאפטא העריך את תפקיד הרב והצדיק וקבע את תפקידם בקהילה: תפקיד הרב לשפוט בדיני איסור והיתר ובעניינים שבין אדם לרעהו, ואילו הצדיק, באמצעות דברי תוכחתו ודרשותיו, מקשר את ישראל לאביהם שבשמים ובכוחו הרוחני מוריד אל העם שפע רוחני וגשמי.
רבי אברהם יהושע השל שימש הן כרב ופוסק הלכה והן כצדיק הדור. אך את עיקר מעלתו ראה במידת אהבת ישראל, ואמר שרק בה יוכל להתפאר לפני בית דין של מעלה. על פי המסורת, לפני מותו ביקש מבניו שלא לרשום על מצבתו דברי שבח מלבד "אוהב ישראל".
מתלמידיו הידועים: ר' צבי הירש מזידיטשוב, ר' מאיר הלוי הורביץ, ר משה טייטלבוים, ר' יצחק אייזיק מקומרנא ועוד.
אחד מצאצאיו הידועים שגם נשא את שמו, היה הוגה הדעות היהודי אברהם יהושע השל, שפעל בארצות הברית במאה העשרים.
