ר' שמלקה מניקלשבורג

רבי שמֶלקֶה ׁ(שמואל) הלוי הורביץ מניקֶלשבּוּרג [צ'ורטקוב 1726 – ניקלשבורג 1778]
רב ואדמו"ר חסידי נודע, מתלמידי המגיד ממזריטש.
נולד למשפחה מיוחסת של רבנים, סופרים ופרנסים. אביו, ר' צבי הירש, היה רבה של העיר צ'ורטקוב, ואחיו, ר' פנחס הורביץ, היה רב ופוסק חשוב ומחבר 'ספר ההפלאה' – מספרי העיון המרכזיים והמשפיעים ביותר בלימוד התלמוד.
מילדותו הצטיין ר' שמלקה בעיון התלמודי. למד עם אחיו בין השאר בישיבות בליטא, וכנראה היה אפילו מבאי ביתו של הגאון מווילנה, ראש המתנגדים לחסידות.
בהשפעת רבי אברהם הכהן מקליסק, אף הוא תלמיד חכם ליטאי שהפך חסיד, נסעו האחים לחצרו של המגיד ממזריטש, התקרבו לחסידות והפכו לתלמידיו. על פי המסורת החסידית, בתחילה התאכזב ר' שמלקה מהמגיד, שלא התבלט בלמדנותו. אך בהשפעת ר' זושא מאניפולי נשאר במחיצת המגיד עד שלמד להכיר את גדולתו ונעשה לתלמידו המובהק. המגיד ממזריטש העריך מאוד את גדולתם בתורה של ר' שמלקה ואחיו פנחס, ואמר עליהם: "מצאתי בית מלא נרות שלא דלקו. שמתי בהם ניצוץ של אש – דלקו כולם ונתרבה האור".
ר' שמלקה הפך לאחד מבחירי תלמידי המגיד, והיה לחבר ולמדריך למורים חסידיים רבים. הוא נודע בידיעותיו הרחבות בכל תחומי התורה, מן הקבלה אל התלמוד, ואף בידע כללי נרחב. דרשותיו התאפיינו בתחכום וברוחב הידיעה, ועל אף תפקידיו הציבוריים נטה ר' שמלקה גם אל ההתבודדות ואל עבודת הדבקות, כדרכם של החסידים.
ר' שמלקה היה מצדיקי החסידות המועטים ששימשו הן ברבנות והן באדמו"רות. הוא כיהן כרבה של ריטשוואל שבפולין ואחר כך בשיניווה שבגליציה, ולבסוף התמנה בשנת 1772 לרבה של ניקלשבורג, בירת מורביה. כעבור זמן היה לרבה של מדינת מורביה כולה – כהונה זו עוררה התנגדות עזה בקרב מתנגדי החסידות במדינה, אך אושרה על ידי הקיסרית מריה תרזה. בתוקף מעמדו ותפקידו, יצא ר' שמלקה נגד החרם שהוציאו רבני וילנה וברודי בשנה 1772 נגד החסידות, והגן על מנהגי החסידים בנושאים כמו תפילה, שחיטה ובעניינים אחרים שעוררו ביקורת.
בניקלשבורג התאספו סביבו חסידים רבים, ובהם ר' מנחם מנדל מרימנוב, ר' שלמה מקאשוב, ואף ר' מרדכי בנעט שלא נמנה על החסידים ומילא את מקומו של רבי שמלקה לאחר פטירתו, כרב העיר ניקלשבורג. גדולי הצדיקים החסידים בדור שאחריו היו תלמידיו – ר' משה לייב מסאסוב, ר' ישראל 'המגיד מקוז'ניץ', 'החוזה מלובלין', ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ר' מנחם מנדל מרימנוב, ובראשם ר' אלימלך מליז'נסק, מנהיג חסידות פולין וגליציה.