סיפורי חסידים בנושא: גלות

דווקא יום טוב שני - זה הנחגג בחוץ לארץ ומסמל את הגלות - יכול להעיד על אהבה. שהרי אהבה מתגברת דווקא על רקע פיוס ופתרון של משבר

לפני מותו מבטיח הרבי מאפטא להביא את הגאולה מיד כשיגיע אל העולם העליון. אולם הוא לא הראשון שחשב על כך - גם ר' לוי יצחק מברדיטשוב הבטיח שיעשה זאת, ולא קיים את הבטחתו.

בעיניו של החסיד, רבו הוא "בעלה" ובן זוגה של השכינה. כשהוא חולם על השכינה בדמות אישה אבלה הוא מבין כי רבו נפטר

למה שכח ר' וולף קיציס את התשובה הנכונה בזמן הכי משמעותי לגאולה? איך תבוא הגאולה אם לא נדרוש אותה?

הרבי מדבר עם אישה אלמנה, אך תלמידו החסיד מבין כי השיחה נסובה על גלות השכינה ופורץ בבכי. האם אמנם לכך התכוון הרבי?

אישה מספרת לרבי שבתחילה הייתה יפה בעיני בעלה ואילו עכשיו הפכה בעיניו למכוערת. הדבר מסמל עבור הרבי את יחסיו של האל עִם עם ישראל, והוא הופך את השיחה לתפילה.

כיצד יכול סַבָּל פשוט לערוך את ליל הסדר טוב יותר מן הצדיק?

רבי צדוק הכהן נפרד מחסיד הרוצה לעזוב את ארצו ולהגר לאמריקה במילים של קללה מן התורה. מיד לאחר מכן נופל החסיד ומת, אולי בגלל קללתו של רבו ואולי כסמל לנפילה הרוחנית המצפה לו.

ר' נחום מצ'רנוביל חש חמימות נעימה כשהוא נמצא בעירו של הבעש"ט, למרות הקור העז השורר בחוץ. הסיבה לכך היא האוויר החם שהביא לשם הבעל שם טוב מארץ ישראל.

למי יש יותר כבוד? סיפור המלגלג על סמלי סטטוס ועל החשיבות היתירה שאנו רוחשים להם.

האם ביאת המשיח תלויה בתשובה? ואולי להפך? ומדוע שלא יגיע המשיח מיד?

גדליה - אדם מגושם בעל תיאבון בלתי נגמר - הוא מי שיהיה שכנו של הבעש"ט בגן עדן. והסיבה - אכילתו נועדה למטרה חשובה, ולא לשם השבעת תאבונו בלבד.