ר' אברהם יהושע השל מאפטא

ר' אברהם יהושע השל מאפטא

רבי אברהם יהושע הֶשל מאַפְּטָא [ז'מיגריד 1748 – מז'יבוז' 1825]
מגדולי צדיקי החסידות, תלמידם של רבי אלימלך מליזַ'נסק ור' יחיאל מיכְל מז'לוֹטשוֹב. אבי שושלות אפטא-זינְקוֹב וקוּפיטְשניץ. התפרסם בכינוי "אוהב ישראל", על שם ספרו בשם זה. היה זקן האדמו"רים בדורו ודמות מרכזית ורבת השפעה על כל אדמו"רי החסידות במזרח אירופה.
היה נצר לשושלת רבנים. אביו ר' שמואל היה רבה של העיר ניישטַאט ומחשובי רבני פולין. כבר בצעירותו התבלט בכישרונותיו, נודע כבקיא בתלמוד ונהג בדרך של תעניות, קדושה וחסידות.
לאחר נישואיו החל את דרכו ברבנות כרב העיירה קולבַסוב שבפולין. בהשפעת ר' לוי יצחק מבַּרדיטשב ור' משה לייב מסַסוב, התקרב אל ר' אלימלך מליז'נסק שהפך לרבו המובהק. לאחר הצטרפותו לתנועת החסידות, פעל רבות להפצת החסידות בגליציה המזרחית וברומניה. בשנת 1800 התמנה לרב בעיר אפּטָא שהייתה חביבה עליו ביותר, שם החל לכהן כאדמו"ר, ושמו גם נקרא על שם העיר – "הרבי מאפטא". כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 1808, הוזמן לכהן כרב בעיר יַאסי. בעקבות מחלוקות שהתעוררו נגדו ביאסי ולאחר פטירת ר' ברוך ממֶז'יבּוּז, עבר אל מז'יבוז וקבע שם את מקומו עד לפטירתו.
בדרשותיו ותורותיו שנהג להשמיע בסעודות השבת, הצטיין הן בעומק רב והן ובהסברה בהירה ובכישרון הדיבור. על פי המסורת החסידית, ירש הרבי מאפטא את כוח הדיבור מרבו רבי אלימלך מליז'נסק. בין השאר, נודע רבי אברהם יהושע השל במנהגו לספר סיפורי גוזמה עתירי דמיון. החסידים ראו בסיפורים אלו דמיון לסיפורי גוזמאותיו של האמורא רבה בר בר חנה המופיעים בתלמוד, וייחסו להם משמעות נסתרת וסודות עמוקים.
הרבי מאפטא העריך את תפקיד הרב והצדיק וקבע את תפקידם בקהילה: תפקיד הרב לשפוט בדיני איסור והיתר ובעניינים שבין אדם לרעהו, ואילו הצדיק, באמצעות דברי תוכחתו ודרשותיו, מקשר את ישראל לאביהם שבשמים ובכוחו הרוחני מוריד אל העם שפע רוחני וגשמי.
רבי אברהם יהושע השל שימש הן כרב ופוסק הלכה והן כצדיק הדור. אך את עיקר מעלתו ראה במידת אהבת ישראל, ואמר שרק בה יוכל להתפאר לפני בית דין של מעלה. על פי המסורת, לפני מותו ביקש מבניו שלא לרשום על מצבתו דברי שבח מלבד "אוהב ישראל".
מתלמידיו הידועים: ר' צבי הירש מזידיטשוב, ר' מאיר הלוי הורביץ, ר משה טייטלבוים, ר' יצחק אייזיק מקומרנא ועוד.
אחד מצאצאיו הידועים שגם נשא את שמו, היה הוגה הדעות היהודי אברהם יהושע השל, שפעל בארצות הברית במאה העשרים.

 

מדוע אין אנו זוכים היום ליכולות הרוחניות והמיסטיות שהיו מצויות בדורות הקודמים? האם הדבר מעיד על כך שלא התאמצנו מספיק?
אין ביטוח נגד נפילות. ר' אברהם יהושע השל מורה לחסידיו כי איש אינו חף מן הסיכון לאבד את עולמו הרוחני, גם אם זכה להישגים ואפילו הוא קשיש הנמצא בערוב ימיו
ר' יחיאל מאלכסנדר יוצא לשליחות של השגחת כשרות, ובדרכו שומע סיפור מרבי חיים מצאנז שאומר לו כי ראוי שלא להחמיר בדברים מסוימים כדי שלא להוציא לעז על דברים אחרים.
לפני מותו מבטיח הרבי מאפטא להביא את הגאולה מיד כשיגיע אל העולם העליון. אולם הוא לא הראשון שחשב על כך - גם ר' לוי יצחק מברדיטשוב הבטיח שיעשה זאת, ולא קיים את הבטחתו.
הרבי מאפטא סייע ליהודי מומר לשוב לחיק עמו, בכך שסירב לקבל את המרת הדת שעשה והמשיך להתייחס אליו כיהודי לכל דבר.
מדוע רבי יהושע השל מאפטא הפליג בסיפורי גוזמאות? ומדוע אף לא אחד מן האדמו"רים צחק כששמע את סיפורי הגוזמה?
ר' שמחה בונים מפשיסחה מקבל את פניו של ר' אברהם יהושע השל ונוהג בו כמלך. גם ר' אברהם יהושע עצמו מספר שבגלגולים הקודמים הנהיג את העם
מדוע התייחס הרבי הקשיש והמכובד - ר' אברהם יהושע השל מאפטא - בהערצה כה גדולה אל ידידו הצעיר, הרבי מרוז'ין? מדוע התכופף להרים את חגורתו של האיש הצעיר, שלא נודע כתלמיד חכם?
הרבי מדבר עם אישה אלמנה, אך תלמידו החסיד מבין כי השיחה נסובה על גלות השכינה ופורץ בבכי. האם אמנם לכך התכוון הרבי?
החסיד שבסיפור הוא דוגמה לאדם הבוטח באלוהים, ובשל כך, בדרך נס, הוא זוכה לישועה. אגדה מפותחת זו רוויה ברגעי מתח, הומור ודרמה, המדגישים את מידת ביטחונו ואמונתו של החסיד.
האם ר' נפתלי מרופשיץ כזה חכם וכזה צדיק? שיחת רבנים הופכת למשל מלא הומור, שבו מתבררת חכמתו של ר' נפתלי דרך לעגו על עצמו.
מתי עדיפה עניות? הרבי מאפטא מבקש מבנו להיות עני וסגפן. על ידי סיפור חייו הוא מסביר לבנו מדוע יש לחיות תחילה חיי דוחק לפני שהופכים למנהיג חסידי.
למרות הצרה והתענית שנגזרה על הציבור בידי רבי נכבד, אצל ר' ישראל מרוז'ין ניגנה התזמורת ובכך אמר: השמחה תנצח ולא התענית
מה הקשר בין חכמתו של אדם לבין התנהגותו? האם חכמת התורה משפיעה על ההתנהגות המוסרית, ואולי להפך?
מדוע העדיף הרבי ללון בדירתו של החוטא? הרבי מאַפּטָא התארח פעם בעיר אחת, והיה צריך להחליט אם להתאכסן אצל אדם שנודע כחוטא אך היה עניו, או אצל אדם שנודע כנקי מכל חטא אך היה גאוותן. הרבי העדיף את הראשון, למרות חטאיו.
למה לא להתקרב לצדיק? הרבי מפּוּריסוב מסביר מדוע אין טעם להידחק ולהצטופף כדי לשמוע את הרב, אלא כדאי לכל אדם לדעת את מקומו.
איש כפרי מצליח לבטל גזֵרת שמים. כיצד הוא עשה זאת, ומדוע גרם הדבר לצחוק בפגישה שערכו שלושה אדמו"רים חשובים?
הכעס והמריבה נחשבים בעיני הרב עוון חמור פי כמה מחומרות הלכתיות הקשורות בפסח.
מדוע פחתו התרומות ברגע שעזב הרבי את מקומו? מה גורם לאדם חשק לתרום ומתי תשוקה זו מפסיקה ונעלמת?
מריבה כסגולה? בשל מה התחוללה מריבה בין ר' ישראל מרוז'ין ובין ר' משה צבי מסווראן? והאם תיתכן מריבה "בצחוק"?
כאשר מתעוררת מחלוקת על דרכו של ר' שמחה בונים מפשיסחה, מי שמעיד לטובתו הוא דווקא המתחרה שלו, ר' ירחמיאל מפשיסחה
חסידי חב"ד מלגלגים על ר' אברהם יהוֹשֻע הֵשֶל מאַפְּטָא. ר' לוי יצחק מברדיטשוב מנחם אותו ואומר שהם מלגלגים עליו משום שדרכו אינה מובנת להם, אך יש לה ערך עליון
ר' אברהם יהושע השל מאפטא רואה ברוח הקודש שלו שהאנשים שהעידו על האישה כי זנתה הם עדי שקר, ובצעד יוצא דופן מצליח לגרום להם להודות בשקריהם.
ר' אלימלך מליז'נסק "הריח" את העבֵרה שהתרחשה בעיר שבה ביקר. נער צעיר שסייע לו בשעה ששאר בני העיר נרתעו מפניו, זכה לברכה גדולה שהתגשמה כעבור שנים רבות
בסיפור זה ניתן ללמוד על האופי שנדרש ממנהיג בחסידות, וכיצד הוא נבחר לתפקידו
כיצד נענים מיד בתפילה? ר' שמחה בונים מפשיסחה מספר על שלוש פעמים שבהן התפלל ומיד נענה מן השמים
ר' אברהם יהושע הֶשֶל מאפטא דוחה ומעליב חוטאת שבאה אליו, והיא מוכיחה אותו על כך ודורשת ממנו ללמוד ממנהג האל בחוטאים.