סיפורי חסידים בנושא: כוחו של סיפור

כוחו של סיפור

לסיפור החסידי תפקידים רבים. הוא מוסר באופן אותנטי את התורה החסידית ואת ערכי החיים שעל פיהם מושתתת החברה החסידית. הבעש"ט קירב את חסידיו באמצעות סיפור, וטען שהסיפור הוא 'מעשה מרכבה' (מונח קבלי, על פי ספר יחזקאל פרק א), כלומר כלי קיבול להכיל את השכינה, ואמצעי המאפשר את שלטון האלוהות בעולם. כך למשל התקרב ר' יעקב יוסף מפולנאה (ע"ע) אל הבעש"ט והפך לחסידו, באמצעות סיפור שהבעש"ט סיפר וכיוון אליו – בלי שהכירו קודם.

עיקר עניינו של הסיפור החסידי הוא הלקח, הנמשל והרעיון, המשפיעים על הנפש, ואף מייצרים מציאות בתודעה. מלבד זאת, יש לסיפור ערך מקודש מצד עצמו. באמצעות הסיפור 'מזכך' הצדיק את המציאות, ומתקן 'תיקונים עליונים'. הסיפור הוא פעולה דתית, אפילו מיסטית, כעין תפילה וקשר עם הבורא. פעולת הסיפור היא התקשרות אל הצדיק שעליו מספרים, וממילא התקשרות אל הבורא. כמו התפילה, גם הסיפור בכוחו להשפיע על המציאות, לפעול ישועות, לרפא חולים, ולדחות גזרות רעות.
האדמו"ר "הצמח צדק" מחב"ד הסביר: "אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר – יש צורך לספר סיפורי חסידות, ובסיפור זה יוצאים ממצרים" – כלומר משתחררים מן המְצרים הפנימיים של הנפש, ויוצאים אל האור. כמו כן שאלו פעם חסידים את רבי מנחם מנדל מקוצק, כיצד הוא שנולד כמתנגד הפך והיה לחסיד. השיב להם: "נעשיתי חסיד מפני שבימי ילדותי היה איש זקן שסיפר מעשיות נפלאות על צדיקים. הוא סיפר רק מה שידע, ואני שמעתי רק מה שהייתי צריך".
סוגה מיוחדת של סיפורים השמיע רבי נחמן מברסלב, ולימים סיפוריו נלקטו בספר 'סיפורי מעשיו משנים קדמוניות'. על פי עדותו, סיפוריו נועדו לתקן 'סיפורים פגומים' שהתהלכו בקרב הבריות, ועל כן סיפוריו מכילים דמויות אגדיות לצד דמויות ריאליות מן הקיום היהודי במזרח אירופה. פרשנויות רבות נכתבו על סיפוריו ברבות השנים, ונמצאו בהם רמזים לסודות קבליים ולרעיונות נשגבים. גם ר' נחמן דיבר רבות בשבח הסיפורים, וטען ש"סיפורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאוד ועל ידי זה נטהר מחשבתו מבלבול הדעת ואף ניצול מצרות" (ליקוטי מוהר"ן רל"ד). ב'ספר המידות' שלו כתב: "על ידי ספורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אורו של משיח בעולם, ודוחה הרבה חשך וצרות מן העולם" (ערך בגדים ב).
קובץ הסיפורים החסידיים הראשון שהפך לקלסיקה הוא הספר 'שבחי הבעש"ט', מאת דוב בר מלינץ, שחותנו היה סופרו של הבעש"ט. הספר הופיע לראשונה בשנת 1815, ומאז הועתק והופץ בקרב החסידים בעשרות מהדורות ואינספור עותקים. הספר תורגם ליידיש וללאדינו, ובימינו תורגם לשפות רבות נוספות.

לסיום, אמירה נפוצה בשם רבי ישראל פרידמן מרוז'ין: "חסידים אומרים שסגולה לפרנסה – לספר במוצאי שבת סיפורי הבעש"ט. ואני אומר: לא רק מהבעש"ט אלא מכל הצדיקים, ולא רק לפרנסה אלא לכל הדברים, ולא רק במוצאי שבת אלא כל זמן שמדברים אודות צדיקים זהו סגולה לכל מה שצריך".

ממה התפעל החוזה מלובלין בסיפור מגילת אסתר כששמע אותה מפי אחד מתלמידיו הצעירים?
בסעודת פורים נהג ר' ישראל מרוז'ין לספר סיפור אגדה עממי, המקביל לסיפור המגילה. זהו סיפור על נקמתו של בנאי אחד במי שהרע לו, ועל ארמון קסום שבנה לווייתן במעמקי הים.
מדוע רבי יהושע השל מאפטא הפליג בסיפורי גוזמאות? ומדוע אף לא אחד מן האדמו"רים צחק כששמע את סיפורי הגוזמה?
גרסה קדומה
האם אמנם קיים אוצר מתחת לגשר? זוהי הגרסה הקדומה לסיפור הנודע על האיש המחפש אוצר במקום רחוק מביתו.
סיפור חסידי המסתיים בסטירת לחי מצלצלת. באמצע הקידוש, בליל השבת, בוחר ר' ישראל מרוז'ין לספר סיפור ארוך ומצחיק על שני בדחנים המתחרים ביניהם. מדוע?
החסיד שבסיפור הוא דוגמה לאדם הבוטח באלוהים, ובשל כך, בדרך נס, הוא זוכה לישועה. אגדה מפותחת זו רוויה ברגעי מתח, הומור ודרמה, המדגישים את מידת ביטחונו ואמונתו של החסיד.
בסיפור חסידי מפורסם זה, הולכים החסידים ומתרחקים, מדי דור, מיכולותיו המיסטיות של הבעש"ט, ובכל זאת יש להם את הסיפורים - שהם בעלי עוצמה שאינה פחותה מזו שהייתה בידי הבעש"ט.
על הכוח שבסיפור משותף. איזה סוד נורא החביא הגביר היהודי, ומה הייתה כפרתו? סיפור מופלא רודף סיפור מופלא במעשה בלתי נתפס שגיבורו הבעל שם טוב.
סיפור המפגש בין המגיד ממֶזְרִיטְשׁ לבעש"ט הוא סיפור סמלי. זהו מפגש של תלמיד חכם הבקי בנגלה ובנסתר עם עולמה החדש של החסידות.
נראה שרבי זושא שקוע כל כך באמירת פסוקי תהלים שאינו רואה שאש בוערת לידו, אולם דווקא באמירת פסוק מהתורה הוא מצליח לכבות את האש.
סיפור מן ההווי החסידי שבו מרמז הקבצן שבסיפור כי בסופו של דבר מה שהוא באמת צריך הוא לא דבר גדול ויוצא דופן אלא רק כותונת ראויה.
כיצד סייעו סיפורי הצדיקים להפוך את הרבי מקוצק לחסיד, ובאיזו תכונה חשובה תלוי היה הדבר?
האם סיפורי הצדיקים הם אמת? הרבי מצאנז לא יודע לענות על השאלה אבל יודע שטמון בהם כוח גדול.
תלמידיו של ר' אוּרי מסְטְרֶלִיסְק מבקשים ממנו לספר להם "מעשה", כלומר סיפור. אבל הוא בוחר לספר להם מה הערך של מעשה ועשייה חיובית בעולם.
חלק שישי - הלב והמעיין
סיפור תשוקתו של הלב אל המעיין הוא אחת היצירות המפורסמות של רבי נחמן מברסלב. כאן הוא מופיע בהקשרו - כחלק מסיפורו של הקבצן המגמגם.
חלק שביעי - הקבצן עקום הצוואר
זהו החלק הראשון בסיפורו של הקבצן עקום הצוואר, שלמעשה אינו עקום צוואר כלל. צווארו ישר מאוד והוא מסוגל להפיק ממנו את כל הקולות שבעולם, אך אינו רוצה להוציא הגה ולהוסיף להבלי העולם הזה.
חלק שמיני - שתי הציפורים
הקבצן עקום הצוואר מתגלה - כקודמיו - כאיש בעל יכולת מופלאה הקשורה דווקא בצווארו.
חלק ראשון
חשיבותה של השמחה גם בזמנים של "נפילה" וכישלון, והסכנה הטמונה ב"חכמות" ובהשכלה.
חלק תשיעי - הקבצן הגיבן
סיפורו של הקבצן הגיבן מכיל את היסודות החוזרים בסיפור על שבעת הקבצנים. כאן מתחרים האנשים ביכולת להיות "מועט", כלומר דבר קטן "המחזיק את המרובה" - וכך להפעיל דבר שהוא גדול מהם בהרבה.
חלק שני
בחלק זה מתחיל סיפור משנֶה, שאינו המשך ישיר לחלקו הראשון של הסיפור. סיפור משנה זה עוסק בקורותיהם של שני ילדים אבודים ביער ופגישתם עם שבעת הקבצנים הפלאיים.
חלק עשירי - האילן הפלאי
קבוצת אנשים מנסה להגיע אל האילן הפלאי, שבו נמצאים כל בעלי החיים. הקבצן הגיבן הוא היחיד שיכול להביא אותם אל האילן, שאינו נמצא ב"מקום".
חלק שלישי
בחלק זה של הסיפור מופיע בחתונת הקבצנים הקבצן הראשון, העיוור. כמו שיעשו גם הקבצנים שאחריו, הקבצן מסביר כעת מדוע המום שלו אינו חיסרון אלא יתרון וכוח.
חלק אחד עשר - הקבצן ללא ידיים
גם הקבצן הגידם מתגלה כמי שאינו בעל מום. אף שהוא "ללא ידיים", יש לו כוח בידיו יותר מאלה המתפארים בכוחם הרב.
חלק רביעי - הקבצן השני
ביום השני של חתונת הקבצנים מגיע הקבצן החירש. הוא מסביר את המעלה שבהיותו חירש, ומוכיח את יכולותיו להשיב את הסדר על כנו במדינה שאיבדה את "החיים הטובים".
חלק שנים עשר - מבצר של מים
הקבצן השישי והאחרון הוא היחיד היודע להיכנס למבצר עשוי מים, ולרפא את בת המלכה הפצועה. בתמונה מיוחדת זו נחתם סיפורו הבלתי גמור של רבי נחמן מברסלב.
חלק חמישי - הקבצן כבד הפה
בחתונה מופיע הקבצן השלישי, המגמגם כבד-הפה. כקודמיו הוא מסביר את המום שלו כניתוק מן המצב הגשמי הנחות, ומברך גם הוא את הזוג שיהיו כמוהו.
מדוע תיאר הבעש"ט את העיסוק בשבחי הצדיקים כ"מעשה מרכבה", ומה התכוון לומר בכך?
הבעל שם טוב עוזר לזוג עני לזכות בבית אחוזה למרות שאין לו כלום. הזוג שנותן מעצמו זוכה לבית. מה היא מתנה, ומה שכרה.
במשפט רווי הומור מאשר רבי ישראל מרוז'ין את הסגולה המקובלת בציבור, לספר סיפורי צדיקים, ובה בעת מבטל אותה. למה התכוון?
רבי ישראל מרוז'ין שואל מה חשוב יותר, לספר סיפורים או להתפלל? ומציע תשובה מפתיעה ומנומקת.
כיצד יכול סיפור לסייע ללידה? על פי ר' ישראל מרוז'ין, בסיפור טמון כוח מיסטי חזק שיכול לשנות אפילו את המציאות
לפעמים, כאשר אנחנו עומדים בפני קושי גדול, כל מה שאנחנו צריכים הוא פשוט לשמוע סיפור טוב
בדרשתו הקצרה עוסק רבי יעקב יוסף מאוסטרהא בכוחם של סיפורים. על פי דרשתו, דווקא הסיפורים הם היסוד והם ה"ספיר". ובמילים אחרות - סיפור מכונן.
באמצעות סיפורים משך אליו הבעש"ט את כל בני העיר, ובעיקר את רב העיר, מי שהפך להיות תלמידו הגדול - ר' יעקב יוסף מפולנאה
תפקידו של הסיפור הוא לתת לך כנפיים. ר' חיים מצאנז מסביר כי המבט כלפי הרגליים, כלפי מטה, הוא מבט מייאש, אבל לאדם יש גם 'כנפיים'.
שלושה סיפורים שסיפר ר' לוי יצחק מברדיטשוב עלו לשומע הרבה כסף, אך סייעו לו להתעשר ולשקם את יחסיו עם משפחתו
מכל דבריו של ר' יצחק מאיר אלתר מגור זכר החסיד את דברי רבו על כך שחסידיו נאלצים להקשיב לאדם שפל ונבזה כמוהו.