סיפורי חסידים בנושא: תענית

ר' אלימלך מליז'נסק מצליח לפגוש את אברהם אבינו, לאחר שהתכונן לכך רבות, אבל לאברהם "אין פנאי" לפגוש אותו. מה הוא מנסה לרמוז לר' אלימלך?

מדוע ננטש התלמיד לבדו ביער, ומה למד בביתו של הזקן שאליו נקלע?

דווקא מי שצם ומתענה, ולא אוכל בהיחבא, נתפס בעיני המגיד מקוז'ניץ כשקרן גדול יותר. אדם כזה - מרמה בעיקר את עצמו

אחת מן העוולות בחברה האנושית היא הטלת המס דווקא על החלשים שאינם יכולים לשלם. ר' יעקב יוסף לומד מכך כי גם תענית וצום אינם אלא חוסר צדק, ולכן אינם עוזרים.

רק בזכות האבן? כמה רגעים בשבוע, שבהם זכה להערכה של האנשים כלפיו, נתנו לצדיק מסתורי כוח להמשיך לחיות. סיפור על חשיבותה של הערכה חיובית ועל ערכם של חפצים שוליים לכאורה.

מדוע לא זכה החסיד שצם לגילוי אליהו כפי שהבטיחו הספרים הקדושים? מהו הצד הסוסי שיש בכל אדם?

מדוע נגזר על הרב שמת לאכול עד שבטנו תתפקע? ומה רצה החוזה מלובלין ללמד את החסיד שזה עתה הצטרף אל חצרו?

מיהו האיש המסתורי שהדליק עבור ר' שמֶלקֶה מניקלשבורג את הנר שכבה? ומדוע הצטער על כך ר' שמלקה?

מתי עדיפה עניות? הרבי מאפטא מבקש מבנו להיות עני וסגפן. על ידי סיפור חייו הוא מסביר לבנו מדוע יש לחיות תחילה חיי דוחק לפני שהופכים למנהיג חסידי.

למרות הצרה והתענית שנגזרה על הציבור בידי רבי נכבד, אצל ר' ישראל מרוז'ין ניגנה התזמורת ובכך אמר: השמחה תנצח ולא התענית

החוטא הגדול מגיע אל ר' מרדכי מלַכוֹבִיץ' כדי לקבל ממנו מתכון של ייסורים לכפרת עוונותיו. הצדיק מפתיע אותו במתכון לשנה של תענוגות. ודווקא כך, הוא מצליח להחזירו בתשובה

החטא הפך לזרע שהביא לצמיחתו של פרדס שלם. כך הבין ר' יעקב יוסף מפולנאה בחלומו - כדי לעקור את החטא מן השורש עליו להפוך לחסיד ולבוא אל הבעש"ט.

ר' גרשון איבד את קולו, אך לבסוף הצליח לשמש כחזן. אלא שעם תחילת אמירת הסליחות, נטש את עמדת החזן. מדוע עשה זאת?

בסיפור מפחיד על תהליך קבלת התורה עובר ר' נחמן חוויה מיסטית שבה הלחם שהוא אוכל הופך לאותיות.

מדוע דחה ר' אלימלך מליז'נסק את התלמיד שרצה כל כך לקבל את עצתו, ואף צעק שסירחון נודף ממנו? ואיך נעלם אותו ריח רע?

מדוע פסקה התענית להיות דרך לעבוד בה את הבורא, וכיצד בכל זאת ראוי להתענות, כפי שעשה הבעש"ט?

כאשר העיר פְּשִׁיסְחַה הייתה בתענית בשל מחלתו של היהודי הקדוש, נכנס איכר לבית המרזח והתפלל שהיהודי הקדוש יבריא כדי שייגמר הצום והוא יוכל לשתות כוס יי"ש

החסיד הצליח להתגבר גם על צימאונו הנורא וגם על מידת הגאווה, אך בכל זאת רבו, החוזה מלובלין, מכנה את מאמציו "תפירה של טלאי" בגלל עצם ההתלבטות והספק