מושגים

  • ב
    • החסידות בנויה במודל חברתי של אדמו"ר וחסידיו. האדמו"ר מהווה עבור חסידיו 'צדיק' בעל מעלה רוחנית, אבל גם 'מורה' המלמד כיצד ראוי לחיות ולהתנהג. לכן רבים מן...
    • אחד מן הדברים שהחסידות הדגישה היה הישירות שביחסי אדם-אלוהים. על פי החסידות ניתן מקום רב לפנייה ישירה ובלתי פורמלית של האדם אל אלוהיו, ללא שום הסדרה של טקס,...
    • בדורו של הבעש"ט ותלמידו המגיד ממזריטש, החסידות טרם הייתה 'תנועה' ועדיין לא הורגשה בציבוריות היהודית של מזרח אירופה. רק בדור של תלמידי המגיד החלה התנועה...
  • ג
    • מאז תקופת התלמוד עוסקים המקורות היהודיים בניגוד שבין גוף ונפש. הגוף – מייצג את הפן הארצי שבאדם, והנפש – את הפן הרוחני, האלוהי. עוד לפני החסידות עוצבו דעות...
    • גאולה – ישועה, מצב חיובי ומאושר באופן המלא ביותר, קץ לשליליות ולצער. במסורת היהודית התקבע המונח כמגדיר את 'אחרית הימים', הזמן העתידי שבו יחיו הברואים...
    • אחת השאלות עתיקות-היומין ביהדות היא שאלת 'גורל מול בחירה': מחד, המסורת היהודית מניחה שיש לאדם בחירה חופשית, אחרת אין מקום לתת לו שכר או עונש. מאידך, האל הרי...
  • ד
    • "דבקות" היא צמידות או תחושת קרבה אל אלוהים. היותו של האדם קרוב ו"דבוק" אל אלוהיו היא חוויה דתית יסודית, שבחסידות ניתן לה דגש מיוחד. התורה מצווה על האדם...
  • ה
    • רבי ישראל [הופשטיין] - המגיד מקוֹזְ'נִיץ [1733 אפטא – 1813 קוז'ניץ] מחשובי האדמו"רים בפולין, דרשן ומקובל, מייסד חסידות קוז'ניץ. ר' ישראל נולד למשפחה פשוטה...
    • רבי אריה לֵייבּ "הסבא" משְפּוֹלי [שפולי 1725-1811] אדמו"ר חסידי מן הדורות הראשונים. מצעירותו הצטיין בכישרון תורני ורוחני, ובשל כך נשלח על ידי אביו ללמוד אצל...
    • "היהודי הקדוש" מפשיסחה (ר' יעקב יצחק רבינוביץ') [פשדבורז' 1766 - פשיסחה 1813] מייסד חסידות פְּשיסחָה רבי יעקב יצחק היה נצר למשפחת רבנים, והתפרסם כבר מצעירותו...
    • הבעל שם טוב [הבֵּעְשְׁ"ט, רבי ישראל בן אליעזר, אוֹקוּפּ 1698? - מֶז'יבּוּז' 1760] מחולל ומייסד תנועת החסידות. קורותיו של הבעל שם טוב לוטות בערפל ורק פרטים...
    • החוזה מלובלין (רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, לוקוב 1745 - לובלין 1815) מחשובי האדמו"רים בפולין, תלמידם של המגיד ממזריטש ור' אלימלך מליז'נסק. "החוזה" - רבי יעקב יצחק...
    • המגיד ממזריטש (רבי דב בֶּר ממֶזְריטְש, לוקאטש 1710 – מזריטש 1772). תלמידו ויורשו של הבעל שם טוב בהנהגת תנועת החסידות. מכונה גם "המגיד הגדול" או "הרבי ר' בֶּר...
    • נוכחות האל בעולם על פי החסידות החסידות מבוססת על תורת הקבלה, ובעיקר על 'קבלת האַר"י' (רבי יצחק לוריא, המאה ה-16). האר"י בנה תפיסת עולם מיסטית שבמרכזה רעיון...
    • חסידות והיחס לגויים החסידות נוצרה והתעצבה בסביבה זרה שבה היהודים היו מיעוט בתוך רוב שאינו יהודי. יחסיה של החסידות כלפי הסביבה הגויית נגזרו בדרך כלל...
    • המשכיות ומרד בחסידות מאז המאה ה-19, הנהגת השושלת החסידית עוברת מאב לבן, ולעתים רחוקות - מרב לתלמיד. הכפיפות כלפי הרבי היא עיקר גדול בחסידות, ואך טבעי הוא...
    • ההומור מלווה מאז ומתמיד את ההוויי החסידי ואת הסיפור החסידי. ההומור הוא אחד ממרכיבי השמחה (ע"ע) שערכה חשוב מאין כמוהו במשנת החסידות. במקורות החז"ליים אמנם...
  • כ
    • 'הצדיק' - תפקידו וכוחו מוסד 'הצדיק' העומד במרכז החצר החסידית, התפתח בדור השני לחסידות בידי 'המגיד', רבי דב בֶּר ממזריטש ותלמידיו, כדמות המתווכת בין העולם...
    • לסיפור החסידי תפקידים רבים. הוא מוסר באופן אותנטי את התורה החסידית ואת ערכי החיים שעל פיהם מושתתת החברה החסידית. הבעש"ט קירב את חסידיו באמצעות סיפור, וטען...
  • ל
    • מהמצוות המרכזיות והחשובות ביהדות. לימוד תורה הוא מצווה יסודית בדת היהודית. במקרא הציווי הזה מוזכר כמה פעמים, וכן כתוב כי יש לשנן את התורה בכל עת ולהנחילה...
  • מ
  • נ
    • החסידות התהוותה מתוך הוויי גברי, וכפי שהיה מקובל בתחום לימוד התורה בכלל, התורה החסידית פונה לרוב אל הגבר ולא אל האישה. נשות המשפחה שאבו אפוא את רוח...
    • 'מופתים' בחסידות לרבים ממנהיגי החסידות ייחסו יכולת על-טבעית וכוח לחולל 'מופתים'. זוהי נגזרת מרכזית מתוך הערצת החסידים את 'הצדיק' העומד בראשם, ומתוך תפיסת...
  • ע
    • לענייני פרנסה, עבודה וכל מה שסביבן, יש מקום נכבד במשנת החסידות ובסיפור החסידי. אמנם הדימוי של החברה החרדית כיום הוא של חברה שדוגלת אך ורק בלימוד תורה, אבל...
  • פ
    • "אין לך מצוה רבה יותר מפדיון שבויים" קובע הרמב"ם בספר ההלכה 'היד החזקה' (הלכות מתנות עניים, ח, י), ואכן מצווה זו הייתה לעיקר גדול וחשוב במסורת היהודית, בעיקר...
    • סיפורי חסידים על חג הפסח. החסידים חגגו את פסח בהרבה שמחה בצד השמירה על כל כללי החג. בסיפורים שילוב של זה וזה כאחד מתוך הרבה אהבת ישראל.
  • צ
  • ר
    • רבי אהרן הגדול מקַרלין [יאנובה 1736 – קרלין 1772] מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש, מייסד חסידות קרלין. הידיעות על ילדותו מועטות מאוד. אביו, ר' יעקב, היה שמש...
    • רבי לייב (שרה'ס) בן שרה [רוֹבנה 1730 – ילטושקוב 1791] מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. דמותו של רבי לייב אפופה אגדה ומסתורין, ומועטות הידיעות על ילדותו...
    • רבי יצחק קַליש מווּרקי [זלושין 1779 – וורקי 1848] מייסד חסידות ווּרקי ואַמשינוֹב. רבי יצחק נולד למשפחה מיוחסת. אביו, שמעון, נודע כבעל צדקה גדול וכונה "בעל...
    • רבי חיים הַלבֶּרשטַאם מצַאנְז [טרנוגרד 1797 - צאנז 1876) מייסדה של חסידות צאנז, ממנהיגיה של יהדות גַליציה, רב ופוסק הלכה חשוב. ר' חיים נולד למשפחה מיוחסת הן...
    • ריבלה - אישה צדיקה, דעתנית ובעלת מידות טובות שחיה בעיר סטַנוב - מבליחה לרגע במחזור סיפורים קצר המופיע בספר השבחים החסידי הראשון - שבחי הבעש"ט (תקע"ה)....
    • רבי מנחם מנדל קאליש מווּרקי [ז'וריק 1819 - וורקי 1868] האדמו"ר השני בשושלת וורקי ובנו של מייסד החסידות, ר' יצחק מוורקי. חסידים מספרים שכבר בילדותו ניבאו לו...
    • רבי שלום רוֹקַח מבֶּעלְז [ברודי 1779 - בעלז 1885] מייסד שושלת חסידות בעלז. אביו, רבי אליעזר, היה מגדולי חכמי ה"קלוֹיז" בברודי - מוסד ותיק ומכובד שבו למדו תורה...
    • רבי יצחק מאיר רוטנברג (אלתר) (מאגנישוב 1799 - גור 1866) מייסד שושלת חסידות גור. מכונה על ידי חסידי גור "חידושי הרי"ם" על שם ספרו. נולד למשפחה המיוחסת למהר"ם...
    • רבי יעקב יוסף כ"ץ מפונלאה [פולנאה 1782 - ?] מראשוני מפיצי החסידות, תלמידו הקרוב של הבעל שם טוב ומחבר ספר החסידות הראשון "תולדות יעקב יוסף". מכונה בפי החסידים...
    • רבי אברהם "המלאך" [מזריטש 1741 – פסטוב 1776] בנו יחידו של רבי דב בֶּר, המגיד ממזריטש. רבי חסידי ומקובל. נהג בכל ימי חייו בדרך של פרישות וסגפנות, עסק בקבלה...
    • ר' שמחה בּוּנים מפְּשיסחָה [ודיסלב 1765 – פשיסחה 1827] מגדולי המורים החסידיים וממשיך דרכו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. נולד למשפחה רבנים מיוחסת. אביו, ר' צבי...
    • רבי צבי הירש (משרת) מרימנוב [1778 דומברובה – 1848 רימנוב] מראשי הצדיקים בגליציה וממלא מקומו של רבי מנחם מנדל מרימנוב. נודע בכינויו 'משרת'. רבי צבי הירש...
    • רבי נחמן מברסלב (מֶז'יבּוּז' 1772 – אוּמַן 1810) מייסד חסידות ברסלב. ר' נחמן מברסלב נולד בעיר מז'יבוז באוקראינה, עירו של הבעל שם טוב. מצד אמו היה רבי נחמן נינו...
    • רבי שמֶלקֶה ׁ(שמואל) הלוי הורביץ מניקֶלשבּוּרג [צ'ורטקוב 1726 – ניקלשבורג 1778] רב ואדמו"ר חסידי נודע, מתלמידי המגיד ממזריטש. נולד למשפחה מיוחסת של רבנים,...
    • רבי אורי (השָׂרָף) מסְטְרֶלִיסְק (יאנוב 1757 – סטרליסק 1826) מתלמידי ר' שלמה מקרלין, מייסד שושלת סטרליסק. ר' אורי היה בנו של כפרי עני בשם פינחס. לפי המסורת,...
    • רבי יחיאל מיכְל מזלוֹטשוֹב "המגיד מזלוטשוב" [ברודי 1726 - ימפולי 1726] מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. היה נצר למשפחת רבנים מיוחסת מגליציה שחיה ופעלה...
    • רבי אברהם יהושע הֶשל מאַפְּטָא [ז'מיגריד 1748 – מז'יבוז' 1825] מגדולי צדיקי החסידות, תלמידם של רבי אלימלך מליזַ'נסק ור' יחיאל מיכְל מז'לוֹטשוֹב. אבי שושלות...
    • רבי שנֵיאוֹר זַלמַן מליאַדי, [לוז'נה 1745 – הדיץ 1813] מייסד חסידות חב"ד, ומחבר ספר התניָא, מכונה גם "האדמו"ר הזקן" ו"בעל התניא". מגיל צעיר נודע ר' שניאור זלמן...
    • רבי מאיר (השני) מפרמישלאן [פרמישלאן 1790 – מיקולאיוב 1850] אדמו"ר חסידי, מגדולי בעלי המופת בחסידות. בפי החסידים נקרא בשם החיבה ר' מאיר'ל. רבי מאיר היה נכדו של...
    • רבי זאב מזְבַּרז' [זלוֹטְשוֹב 1792 - וואלטשיסק 1822] אדמו"ר חסידי, בנו של רבי יחיאל מיכל מזְלוֹטְשוֹב. תלמידם של החוזה מלובלין ושל רבי מנחם מנדל מרימנוב. אביו...
    • רבי מנחם מנדל (טורם) מרימנוֹב [ניישטאט 1745 – רימנוב 1815] מראשי החסידות בפולין ובגליציה. ר' מנדל נולד למשפחה מיוחסת של רבנים. בצעירותו למד בברלין אצל הרב...
    • ר' לוי יצחק מברדיטשוב [הוסקוב 1740 – ברדיטשוב 1809 (תק"ע)] מגדולי האדמו"רים החסידיים, ידוע גם בכינוי "סנגורם של ישראל". ר' לוי יצחק נולד למשפחת רבנים ידועה...
    • ר' נפתלי צבי הוֹרוֹביץ מרוּפּשיץ [לינסק 1760 – לנצהוט 1827] מתלמידי ר' אלימלך מליזַ'נסק, ר' מֶנדל מרימַנוֹב והחוזה מלוּבּלין. רבה של רוּפּשיץ ומייסד חסידות...
    • רבי ישראל (פרידמן) מרוּז'ין [פוהורביץ 1797 – סדיגורא 1850] מייסד שושלת רוז'ין. רבי ישראל נולד למשפחה חסידית מיוחסת ביותר. מצד אביו הוא היה נינו של המגיד...
    • רבי דוד בידרמן מלֶלוֹב [ביאלה (?) 1745‏ – ללוב 1814] מייסד חסידות ללוב. ר' דוד מללוב היה מן הדמויות החסידיות הנודעות בחסידות פולין של ראשית המאה ה-19. בצעירותו...
    • רבי אלימלך מליזַ'נְסְק [לופוחוי 1787 – ליז'נסק 1717] מחשובי האדמו"רים החסידיים, מחברו של הספר "נועם אלימלך" ואחיו הצעיר של ר' זושא מאניפולי. ר' אלימלך גדל...
    • רבי זושא [משולם זוסיא] מאניפולי [1730? - אניפולי 1800] מחשובי האדמו"רים החסידיים, אחיו הגדול של רבי אלימלך מליז'נסק. שמו נהגה בפי החסידים רֶבּ זוּשָא. ר' זושא...
    • רבי מנחם מֶנְדל (הלפרין - מורגנשטרן) מקוֹצְק (גוראי 1787 – קוצק 1859) ממשיך דרכו של רבי שמחה בּוּנים מפְּשיסחָה וממעצבי החסידות בפולין. נולד בעיירה במחוז...
  • ש
    • השמחה בחסידות השמחה היא ערך עליון בחסידות, והחסידים הדגישו בדרכים שונות את חשיבותה העילאית. לרעיון השמחה קשורים גם הניגון והריקוד, שגם להם חשיבות רבה...
  • ת
    • התפילה בחסידות התפילה מופיעה ביהדות כבר מתקופות קדומות. חכמי התלמוד אמרו: "איזוהי עבודה שבלב? – זוהי תפילה" (בבלי, תענית ב, א). החסידות, בעקבות תורת הקבלה,...
    • רעיון ה'תשובה' ביהדות רחב מאוד, החל מן המקרא המציב את הציווי 'שובה ישראל עד ה' אלוהיך', וכלה במדרשים ובספרים רבים העוסקים ברעיון התשובה. מלבד הרעיון הראשוני...
    • התוכחה היא דברי ביקורת, הנאמרים מתוך רצון לסייע לאדם שחטא לתקן את דרכיו. אמירות אלו כונו גם 'מוסר', על שם הייסורים ונקיפות המצפון שדיבורים אלו נועדו לגרום...