סיפורי חסידים בנושא: צעקה, דיבור ושתיקה

כיצד הופך האדם עצמו להיות "תפילה"? ומדוע דווקא במצב נעלה כזה אין צורך בדיבור ובמילים?

מדוע סיפר רבי שמחה בונים בדיחה של חולין לחסידיו, ומדוע דווקא מעשה זה גרם להם לדבוק בו עוד יותר?

סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור על ילד שלא ידע להתפלל אך בכיו העמוק הפך לתפילה שכאילו יצאה מהסידור וקרעה את השמים. הצדיק שדווקא ידע להתפלל, השתמש אף הוא באותה השיטה.

מה סוד כוחו של הקטר וכיצד הוא יכול לסחוב את שאר הקרונות? הרבי מגור אומר שהקטר מסמל את הדרך שבה ראוי לחיות ואת היכולת להנהיג ולהוביל

מדוע שאג הרבי? ר' שלום מבֶּעלז פירש לחסידיו מדוע הכריזו בני ישראל "ה' אחד" בשעת קבלת התורה, ואף הדגים באופן מבהיל ובלתי נשכח את פירוש הדבר.

עד כמה גדול כוח השתיקה? איזה שימוש עשה ר' מֶנדְל מווּרְקי בשתיקות הארוכות ששררו כשישב עם תלמידיו?

ככל שמתגברת הקדושה כך היא נראית פחות כלפי חוץ, וסימני ההיכר שלה הם דווקא הצניעות והפנימיות. את ההוכחה לכך מביא הרבי מרוּז'ין מן התלמוד וממילות התפילה.

האם אפשר לזעוק בלחש? ומה הסיבה שאין להתפלל בקול רם? רבי אברהם יעקב מסדיגוּרָה מבקר את מנהגם של החסידים האורחים המתפללים בקולי קולות, וטוען שתפילה שקטה היא לא פחות חזקה.

מדוע נשלח ר' שמחה בונים אל בית בכפר מרוחק, ואיך למד שם מאורח מסתורי שהיה במקום ש'דרך ארץ קדמה לתורה'?

זהו החלק הראשון בסיפורו של הקבצן עקום הצוואר, שלמעשה אינו עקום צוואר כלל. צווארו ישר מאוד והוא מסוגל להפיק ממנו את כל הקולות שבעולם, אך אינו רוצה להוציא הגה ולהוסיף להבלי העולם הזה.

סיפורו של הקבצן הגיבן מכיל את היסודות החוזרים בסיפור על שבעת הקבצנים. כאן מתחרים האנשים ביכולת להיות "מועט", כלומר דבר קטן "המחזיק את המרובה" - וכך להפעיל דבר שהוא גדול מהם בהרבה.

האם הדרך לזכות בעולם הבא היא להימנע ככל האפשר ממפגש עם העולם הזה?

רבי זושא - גדול תלמידיו של המגיד או ה"בעייתי" שבהם? האם אפשר להיות תלמיד גם בלי לשמוע אות אחת מתורת הרב, ובאיזו מידה יש מקום ללהט הנפשי?

במהלך נסיעתם של ר' משה לייב מסַסוֹב ושל ר' אפרים מסַדילקוֹב, ר' משה לייב רוצה להתפלל במניין. לשם כך הוא צועק ביער, עד שמגיע מתפלל עשירי ומשלים את המניין.