רבי אורי (השָׂרָף) מסְטְרֶלִיסְק (יאנוב 1757 – סטרליסק 1826)
מתלמידי ר' שלמה מקרלין, מייסד שושלת סטרליסק.
ר' אורי היה בנו של כפרי עני בשם פינחס. לפי המסורת, המגיד ממזריטש בירך את הוריו שייוולד להם בן שיאיר את העולם.
בנעוריו עבר להתגורר בלבוב, והקדיש את חייו ללימוד התורה. הוא נהג לנסוע אל צדיקי הדור – ר' אלימלך מליז'נסק, ר' פנחס מקוריץ, רבי זושא מהאניפולי, החוזה מלובלין ועוד.
כשהתוודע אל ר' שלמה מקרלין, דבק בו והיה לתלמידו החשוב.
לאחר הירצחו של רבו בשנת 1792 על ידי קוזאק רוסי, שב ללבוב והחל לנהוג כאדמו"ר. סביבו התקבצה קבוצה קטנה של חסידים שסבלו יחד איתו מהמתנגדים לחסידות בעיר.
מלבוב עבר לסטרליסק ובהדרגה גברה השפעתו וחסידיו הלכו והתרבו.
ר' אורי סלל דרך חדשה בחסידות. הוא דרש מחסידיו להתרכז בחסידות ובעבודת המידות, התנגד למופתים ואף התעמת עם הצדיקים שהנהגתם הייתה מיוסדת על מופתים ומעשי פלא.
במרכז חסידותו העמיד ר' אורי את התפילה בהתלהבות ובדבקות. תפילתו בנוסח קרלין הייתה מלווה בצעקות ונמשכה שעות ארוכות. חסידים מספרים שבכל יום לפני תפילתו היה נפרד מאשתו ומבני ביתו מתוך חשש שימות מרוב דבקותו והתלהבותו בתפילה. בשל אש ההתלהבות שהייתה בו כינו אותו חסידיו "השרף".
הוא ראה בדרך חיים של עוני ודלות מטרה חשובה. הוא עצמו חי בעוני ובמחסור, ומרבית חסידי סטרליסק חיו בעניות כמוהו.
לאחר מותו מילא את מקומו בנו שלמה למשך ארבעה חודשים עד שנפטר מגעגועים לאביו באומרו: "איך אפשר לחיות בלא אב כזה?".
יורשו היה ר' יהודה צבי מסטרטין. מתלמידיו – ר' שלום מבלז, ר' צבי הירש מרימנוב ועוד.
מקצת מדברי תורתו התפרסמו בספר "אמרי קודש" (למברג תרל"א), שנכתב על ידי תלמידיו.
אחד מצאצאיו הוא המשורר אורי צבי גרינברג, הקרוי על שמו.
