רבי אריה לֵייבּ "הסבא" משְפּוֹלי [שפולי 1725-1811]
אדמו"ר חסידי מן הדורות הראשונים.
מצעירותו הצטיין בכישרון תורני ורוחני, ובשל כך נשלח על ידי אביו ללמוד אצל רבי פנחס מקוריץ. בהשפעתו של רבי פנחס התוודע אל תורתו של הבעל שם טוב והתקרב לחסידות.
ר' אריה לייב נודע כצדיק בעל אופי עממי, הקרוב וקשוב לצורכיהם של אנשים פשוטים. עוד לפני שהתפרסם, ערך ר' אריה לייב נדודים ו"גלות" סמלית כקבצן נודד בעיירות אוקראינה. בתקופה זו הסתיר את גדלותו, וחי כאדם פשוט מתוך התבודדות. תקופה קצרה היה גבאי ושמש בבית המדרש בעיר זלָטיפּוֹלי, ולבסוף קבע את מושבו בשפּוֹלי, עיר הולדתו. בעירו הצליח ר' אריה לייב להלהיב רבים מבני עירו אל התורה, המצוות ועבודת השם.
ר' אריה לייב נקרא בפי בני עירו "הסבא" (ביידיש: "דּעֶר זֶיידֶע"), גם מפני שבאותם הימים כבר היה אדם מבוגר, וגם כי לא רצה להתהדר בתואר "רבי" או "צדיק". כינוי זה דבק בו בפי החסידים.
ר' אריה לייב נהג להסתפק במועט וחילק מכספו לעניים. מעורבותו בחיי עמו ויחסו העמוק אל האנשים הפשוטים הפכו למקור השראה לבני עירו ותלמידיו (סיפור: לא יחזרו בתשובה). הוא נהג לנסוע מעיר לעיר, לעסוק בפדיון שבויים יהודים, לחלק רפואות ולהשיא עצות לאנשים פשוטים ולברכם. בדומה לרבי נחמן מברסלב, נהג לספר סיפורי מעשיות שהתאפיינו בדמיון רב.
לאחר שהתיישב ר' נחמן מברסלב בעיר זלטיפולי, התגלעה בין "הסבא" ורבי נחמן מחלוקת קשה שבעקבותיה נאלץ רבי נחמן לעזוב את זלטיפולי ולעקור לברסלב. ניתנו הסברים שונים לסיבותיה של המחלוקת; יש הטוענים שהמחלוקת פרצה על רקע שינוי מנהגים שהנהיג ר' נחמן שלא נראו ל"סבא", ויש טוענים שהמחלוקת נסובה סביב "הסגת גבול" של הרבי הצעיר בתחומו של ר' ארייה לייב. מספר תורות וסיפורים שסיפר רבי נחמן מברסלב עוסקים בדמותו של "הסבא" ובמחלוקת שביניהם.
אחד מהדברים ש"הסבא" הצטיין בהם באופן מיוחד היה הריקוד. הוא נהג לרקוד בכל שבת ריקוד ייחודי, שעל פי המסורת החסידית היה מכוון על פי כוונות נסתרות. הסופר החסידי ר' יוּדְל רוזנברג הרחיב מסורת זו בסיפור שזכה לפרסום, ובו תיאר כיצד למד הסבא את הריקוד מאליהו הנביא, וכיצד בעזרת ריקוד זה הציל יהודי שבוי ממוות אכזרי. במסורת חסידות חב"ד נודעים ניגונים בעלי אופי עממי המיוחסים לו. בחלקם אלו ניגונים, שעל פי המסורת, אימץ "הסבא" מן התרבות הלא-יהודית.
רבי אריה לייב התחבב מאוד על המוני העם, והוא נודע כצדיק עממי.
הסבא משפולי
הסבא משפולי