ריבלה הצדקנית - "די פְרוּמֶה ריבלֶה"

ריבלה – אישה צדיקה, דעתנית ובעלת מידות טובות שחיה בעיר סטַנוב – מבליחה לרגע במחזור סיפורים קצר המופיע בספר השבחים החסידי הראשון – שבחי הבעש"ט (תקע"ה). בסיפורים אלו מתוארת ריבלה כאישה חזקה ורבת פנים, העומדת לפני הבעש"ט ואינה מבטלת את דעתה מפני דעתו.
מן הסיפורים אודותיה עולה כי ריבלה, מלבד היותה מקפידה במצוות ("פרוּמֶה"), הייתה גבאית צדקה האוספת ממון עבור נצרכים. היא מתוארת בסיפור כאישיות בעלת יוזמה ותקיפות – היא באה מיוזמתה אל הבעש"ט ולא נרתעת כשהוא מנסה לבוז לה. כשהוא מסרב לתת לה את הסכום הגבוה שהיא דורשת ממנו, היא מתעקשת עד שהוא משנה את דעתו. התנהלותה מגלה שילוב של ענווה, סבלנות, התמדה ודעתנות.
עוד מתגלה ריבלה כמי שמלמדת זכות על רופא שחטא במקום שבו הבעש"ט דן אותו לכף חובה. לשם כך היא משתמשת גם בידיעותיה התורניות ובשיקול הלכתי, וכן בטיעון מוסרי ואנושי.
ריבלה מתוארת כאלמנה, והיחס שלה אל שני בניה שנודעו כצדיקים הוא יוצא דופן מבחינת אישה ואם באותם ימים. היא מתפללת עליהם שיהיו עניים, וכשהם באים לבקרה היא אינה מהססת להפציר בהם שיסתלקו מביתה ומעירה כדי שהיא תיהנה מהם "בעולם הבא ולא בעולם הזה". סירובה לקיים חיים משפחתיים רגילים, כמצופה מאישה באותה תקופה, מעידה על עצמאותה של ריבלה ועל יכולתה ללכת בדרך שונה מהצפוי.
למרות זאת, על פי המסופר זכתה ריבלה להערכה גדולה מצד בני עירה, והבעש"ט אף הבחין באור השורה על העיר כולה בזכותה.