ר' יעקב יוסף מפולנאה

רבי יעקב יוסף כ"ץ מפונלאה [פולנאה 1782 – ?]
מראשוני מפיצי החסידות, תלמידו הקרוב של הבעל שם טוב ומחבר ספר החסידות הראשון "תולדות יעקב יוסף". מכונה בפי החסידים "בעל התולדות" על שם ספרו.
מקום הולדתו ושנת הולדתו אינם ידועים. כיהן בצעירותו כרב בשארגורוד שבפודוליה ושם התקרב לבעש"ט והיה לתלמידו הקרוב. בעקבות זאת, נרדף על ידי אנשי קהילתו ונאלץ לעזוב את עירו. בשנים 1752-1748 היה רב ברושקוב ואחר כך בנמירוב, ומשנת 1770 השתקע בפולנאה שעל שמה נקרא. בתקופה הממושכת ששהה בפולנאה שמר על קשרים הדוקים עם רבו הבעש"ט, שהיה מדריכו ומכוון דרכו, והפיץ את תורת החסידות בגלוי.
לאחר פטירת הבעש"ט בשנת 1759, לא התמנה לממלא מקומו על אף שהיה תלמידו המקורב של הבעש"ט. את מקומו של הבעש"ט תפס תלמיד קרוב אחר – רבי דב בער ממזריטש. ר' יעקב יוסף ראה את עיקר ייעודו בהפצת תורת החסידות ברבים, והיה מן המורים החסידיים הראשונים ששימש גם בתפקיד של רב קהילה, בנוסף על תפקידו כאדמו"ר.
ר' יעקב יוסף נהג בגינונים של רבי. הוא היה עורך שולחן [טיש] כדרך האדמו"רים וקיבל פניות לתפילה וישועה לעזרת יהודים במצוקה.
מפעלו החשוב ביותר היה חיבור הספר "תולדות יעקב יוסף" (קוריץ, תק"ם), שהיה לספר החסידות הראשון שהודפס. למעלה מ-280 אמירות ששמע מאת הבעש"ט מופיעות בספר הזה של ר' יעקב יוסף. אמירות אלו מופיעות תמיד בצמוד למילים "שמעתי מרבי". אחר פטירתו הודפסו גם כתבים חסידיים נוספים שכתב. סיפורים ומשלים רבים שסיפר הבעש"ט הופיעו לראשונה בספריו החשובים (סיפור: משל השיכור והפיכח). בספריו עוסק ר' יעקב יוסף ברעיונות חסידיים חשובים, ובהם תפקידו של הצדיק, והאפשרות לעבוד את השם גם באמצעות תיקונו של העולם החומרי.
ספריו של ר' יעקב יוסף התקבלו בהתלהבות בחוגי החסידים, והשפיעו על רבים להצטרף אל שורות החסידות. מנגד, המתנגדים לחסידות החרימו את הספר ואף ערכו שריפה פומבית שלו בעיר ברודי.
ר' יעקב יוסף הותיר אחריו בן ובת. בנו ר' אברהם שמשון כיהן כרב ברשקוב אחריו, ולימים, עוד בחיי אביו, עלה לארץ ישראל.