בביתו של החסיד

נשמתו של אדם שהלך לעולמו בלי שפרע את חובו מתגלגלת בתוך הסוס האהוב ביותר על אחד מחסידי הבעש"ט. הבעש"ט מפענח את הסיפור ופועל לגאולת אותה נשמה.

ידוע שהחסידים מחשיבים את השמחה בעולם הזה, אך האם מותר לאדם לוותר על חלקו בעולם הבא תמורת השמחה?

ר' יצחק אייזיק מקַאליב ידוע כחזן בעל קול נעים והוא מתבקש לשיר את הפיוט "ונתנה תוקף" להנאתה של אשת מארחו. בתגובה הוא מביא סיפור על הבעל שם טוב, ובכך רומז מדוע לא ייענה לבקשה.

נראה שרבי זושא שקוע כל כך באמירת פסוקי תהלים שאינו רואה שאש בוערת לידו, אולם דווקא באמירת פסוק מהתורה הוא מצליח לכבות את האש.

ר' בֶּער מרַדושיץ מגלה כי הוא אינו יושב בסוכה אלא בצלחת. אדם נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות, ולכן לא מספיקה רק הישיבה הטכנית בסוכה.

החוטא הגדול מגיע אל ר' מרדכי מלַכוֹבִיץ' כדי לקבל ממנו מתכון של ייסורים לכפרת עוונותיו. הצדיק מפתיע אותו במתכון לשנה של תענוגות. ודווקא כך, הוא מצליח להחזירו בתשובה

זלמן החסיד מת בלי שחזר בתשובה ובלי שערך "וידוי" כמקובל. לשיטתו, את התשובה יש לעשות ברגעים אחרים ולא ברגעי החיים האחרונים.

המוהל מתעצב על הטרחה הרבה שטרח עבור ברית מילה לילד ממעמד נחות. אך רבי יחיאל מאיר מגוסטינין מנחם אותו בסיפור מופלא שהמסר שלו: לעולם אינך יודע מה ערכו של יהודי

במשל שמספר ר' נחמן מברסלב, הגוי חסר הסבלנות בורח מליל הסדר מיד לאחר המרור, ולא נשאר כדי לאכול את הסעודה המשובחת שאחר כך. ומכאן שהסבלנות עשויה להשתלם

השמחה והשכרות של חג הפורים גרמו לאדם כפרי, עני ומיוסר לשינוי גדול בחייו. הריקודים והאומץ שהפיחה בו שמחת פורים גרמו לו ולמשפחתו גם אושר וגם עושר.

ר' שמחה בונים נותן צדקה, ואחר כך שב ונותן. בפעם הראשונה - כך הוא מסביר - הוא לא נתן באמת, אלא רק כדי להשקיט את ייסורי נפשו אל מול סבלו של העני

ר' יצחק מוורקי למד דבר חשוב מכפרי שאירח אותו - הבט תמיד רק על עצמך. משפט זה מלווה את ר' יצחק בהמשך חייו.