עיוורים
העיוורון מוליד התלהבות. במשל שסיפר הבעל שם טוב, המלך מעוור את עיניו של נגן הכינור כדי שינגן מתוך התלהבות. משל מורכב זה קיבל פירושים חסידיים על אודות התחדשות והתרגשות בתפילה.
בסוף ימיו התעוור ר' שמחה בּוֹנִים מפְּשִׁיסְחַה, והוא מגלה לתלמידיו שגם לעיוורים יכול להיות יצר הרע.
בתחרות כישוף שנערכה בין הבעש"ט ובין מכשף איוֹם ניצח הבעש"ט. במהלך התחרות הסביר הבעש"ט כי ניתן לנצח את המכשף גם בלי להשתמש בכישופים אלא בעזרת תפילה והרהורי תשובה
חלק שלישי
בחלק זה של הסיפור מופיע בחתונת הקבצנים הקבצן הראשון, העיוור. כמו שיעשו גם הקבצנים שאחריו, הקבצן מסביר כעת מדוע המום שלו אינו חיסרון אלא יתרון וכוח.
חלק תשיעי - הקבצן הגיבן
סיפורו של הקבצן הגיבן מכיל את היסודות החוזרים בסיפור על שבעת הקבצנים. כאן מתחרים האנשים ביכולת להיות "מועט", כלומר דבר קטן "המחזיק את המרובה" - וכך להפעיל דבר שהוא גדול מהם בהרבה.