ספר תורה
ארבע אותיות נעלמות מספרו של רב חסידי עם פטירתו. היו אלו אותיות שמו של המחבר, שעזבו את הספר עם מותו של מי שכתב אותן
אדם עשיר ותלמיד חכם כמעט נשפט למיתה בידי שמים מפני שלא הבחין בשני אנשים חשובים. האחד הוא נושא-המים העני, שהיה עסוק כל ימיו בקריאת תהלים. והאחר הוא הבעש"ט, שהעשיר לא טרח לנסוע להכירו.
מדוע התייחס הרבי הקשיש והמכובד - ר' אברהם יהושע השל מאפטא - בהערצה כה גדולה אל ידידו הצעיר, הרבי מרוז'ין? מדוע התכופף להרים את חגורתו של האיש הצעיר, שלא נודע כתלמיד חכם?
אף שהבעל שם טוב אינו מחזיק את ספר התורה בידו, אחד התלמידים מזהה כי הוא מחזיק את המהות הרוחנית של התורה, ואינו צריך את הספר בצורתו הפיזית