דרשות

איש משונה לבוש מעיל לוטש את עיניו אל הילד המוכשר. האימא שנבהלת מרחיקה את בנה, ואינה יודעת כי זהו הבעש"ט המרעיף ברכה על הילד, שעתיד להיות תלמידו.
מדוע הראה אלוהים לאדם הראשון את הדורות העתידיים ואת מי שינהיגו אותם, ולא הסתפק בהצגת המנהיגים שבדרך? ר' נפתלי מרופשיץ מתבדח על עצמו בעת מינויו לתפקיד הרב, ומסביר מדוע בדור שכזה גם הוא נחשב למשהו.
מהו לימוד תורה? האם רק מה שכתוב בספרים? יראת החטא של החוזה מלובלין מביאה אותו לדרשות שנויות במחלוקת
כיצד השווה הרבי דרשן - המתפרנס מדרשות גנובות - ל"בן סורר ומורה"?
מדוע קיבל החוזה מלובלין כסף רב מהחסידים, בעוד המגיד מדובנה לא קיבל מאומה? שנאת הממון או הרדיפה אחריו מייצרים אצל החסידים תגובה הפוכה.
כיצד היה דורש רבי יצחק מווּרקי את פסוקי התורה בדרך המדרש? ומדוע לא יכלו החסידים להכריע מה בדיוק אמר בדרשתו?
מדוע הדרשה של ר' נפתלי עייפה אותו כל כך? האם שומעיו השתכנעו?
מדוע להוסיף טיפה אחת של שקר אל החלב? האם העובדה שהחלב טהור לחלוטין בעייתית? האם יכולה להיות בעיה בָּאמת בצורתה המוחלטת?
מדוע נסע רבי לֵייבּ שָֹרֵה'ס אל רבו רק כדי לראות כיצד הוא לובש ופושט את גרביו? ומדוע התייחס ר' לייב לכך כ"דברי תורה"?
כיצד יודעים שמשה רבנו היה גבוה ורזה, ואילו אחיו אהרן נמוך ושמן? דרשה היתולית לכאורה נתפסת כאמירה עמוקה ורצינית בעיני ר' הירש מזידיטשוב.
כשמוּנה ר' שמלקה לרב העיר ניקלשבורג, הקדיש את הדרשות הראשונות שלו לשבע החוכמות. הסיבה לכך הייתה כי האמין שאי אפשר לבקר משהו לפני שאתה מבין אותו
מה נדרש כדי להיות רבי ולדרוש בתורה - ידע? מנהיגות? ר' הירש החזן אומר לר' יהודה אריה אלתר מגור שכדי לדרוש בתורה צריך לדעת את הניגון שלה.
איך להצליח לעשות מעשים גדולים למען מטרה חשובה שמעבר לאינטרס האישי? לרבי יצחק מדרוהוביץ' יש הצעה
כיצד ידע הנער הצעיר, מי שלימים יהיה ר' מנדל מווּרקי, לומר בעל פה ובמדויק את הדרשה שאמר אביו? ומדוע בשל כך ראוי לו לשחק בקלפים?
האם רבי נפתלי מרופשיץ באמת לא ידע מהי פרשת השבוע? ואם כן, מדוע לא טרח לברר?
ר' לוי יצחק מברדיטשוב שרוי בשמחה תמידית. כאשר מתגנבת מעט עצבות אל לבו הוא מגרש אותה בעזרת דרשות הנקשרות לשמות המאכלים שאכל
מדוע טוב להיות תולעת? רבי נפתלי מרופשיץ, בדרכו המצחיקה, מתאר מדוע טוב לו להיות תולעת. דרשתו לועגת הן לכבוד שזכה לו והן לנטייתם של החסידים לתת משקל יתר לדבר של מה בכך.
באמצעות דרשה לפורים, רווית מושגים הלכתיים הצליח "רב-פורים" מחופש לגרום לרבי צדוק הכהן להתגלגל מצחוק, כפי שמעולם לא קרה לו.