משחק הקלפים

שני בנים היו לר' יצחק מווּרקי, ושניהם נודעו לימים כאדמו"רים חשובים: ר' דוד מאַמשינוֹב, ואחיו הצעיר ר' מנדל מווּרקי.
פעם אחת, בהיותם נערים צעירים, שיחק מנדל במשחק קלפים.
ראה אותו אחיו, דוד, וביקש להצטרף גם הוא למשחק. אולם מנדל סירב ואמר לו: "אם תוכל לומר את הדרשה שאמר אבינו בזמן הדלקת נר חנוכה, ארשה לך לשחק". שני הנערים לא נכחו בשעה שהדליק אביהם את נר החנוכה ודרש לפני החסידים, ולכן לא ידע דוד מה אמר אביו.
אמר דוד לאחיו: "איך אוכל לומר לך את הדרשה, וכי אתה יודע מה אמר אבא?"
מיד אמר מנדל את הדרשה.
הלכו שניהם אל אביהם וראו כי נכונים היו דבריו של מנדל הצעיר, וכי ברוח הקודש חזר מנדל על הדרשה של אביהם מילה במילה.
אז אמר האב למנדל הצעיר: "אם כך – באמת אתה ראוי שתשחק…"