קידוש
סיפור חסידי המסתיים בסטירת לחי מצלצלת. באמצע הקידוש, בליל השבת, בוחר ר' ישראל מרוז'ין לספר סיפור ארוך ומצחיק על שני בדחנים המתחרים ביניהם. מדוע?
מה אדם יכול להותיר אחריו אחרי מותו? האם הוא יכול לחייב את הנשארים בחיים לזכור אותו?
מדוע נשפך היין במהלך הקידוש שעשה ר' שמחה בונים מפשיסחה? תלמידיו של הרבי מתארים רגע אחד, שבו נחשף בפניהם משהו מעולמו הפנימי הגועש של רבם.
מדוע ביקש הבעש"ט מרעייתו לפנות ישירות אל החסידים כדי שיפסיקו לשתות ולרקוד? מדוע הרעייה המשיכה להביא לחסידים עוד יין, במקום לשלחם הביתה?