שכינה
בזמן הדלקת נרות החנוכה שאל ר' דוד מטוֹלנֶה שאלה מוזרה: אם אשתך נמוכה, האם אינך מתכופף אליה כשאתה משוחח עמה? בכך רמז על נרות החנוכה ועל האור המתגלה דווקא במקום נמוך.
בעיניו של החסיד, רבו הוא "בעלה" ובן זוגה של השכינה. כשהוא חולם על השכינה בדמות אישה אבלה הוא מבין כי רבו נפטר
מניין יודע הבעש"ט, בלי כל הכשרה מקצועית, את מלאכת הרפואה? ומדוע, גם כאשר הטיפול שהציע הבעש"ט לא עזר, סירב החולה לקרוא לרופא אחר?
למרות השהות הקשה בבית הסוהר, ר' ישראל מרוז'ין אינו מצטער על כאבו הפרטי אלא על כאבה של השכינה, המשתתפת בצערו של היהודי הסובל.