פעם בא לפני רבי לוי יצחק מבֶּרדיטשוֹב בעל עגלה ושאל לעצתו: "אני מבקש לעזוב את עבודתי כעגלון, מפני שהיא מבטלת אותי מתפילה בציבור בבית הכנסת וממצוות רבות. אמצא לי פרנסה שבה לא אהיה בדרכים כל הזמן."
שאל אותו ר' לוי יצחק: "האם כאשר מגיע עני ומבקש לנסוע עמך, אתה לוקח אותו בעגלתך חינם אין כסף?"
השיב העגלון: "ודאי, כך אני נוהג."
ענה לו ר' לוי יצחק: "דע לך כי גם יצחק אבינו שאל את השאלה ששאלת אתה: מדוע צריך שיהיו אנשים שיסעו בשדות ובדרכים, וכי אין האלוהים יכול לפרנסם בביתם? ואז כתוב: 'וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים' (בראשית כד, סג). יצחק התבונן בגמלים, בשיירות עוברי הדרכים, והבין כי הדבר נצרך והכרחי לעולם. לכן לטובת עוברי הדרכים יצר האל בעלי עגלה, שיסייעו להם להגיע למחוז חפצם."
תפקידו של נהג
