סוס במקום אתרוג

נוהג היה רבי מרדכי מנֶשכיז לקבץ ממון עבור אתרוג מהודר. בשנים שבהן היה נוסע לצורך מסחרו, נהג מכל רווח שעשה להניח בצד סכום מועט עבור אתרוג. כך עשה עד שקיבץ סכום מספיק לקנות בו אתרוג כך שיוכל לקיים בו את המצווה.
פעם אחת נקבצו בידו שישה רובל, ונסע לעיר בּרוֹדי כדי לקנות שם אתרוג. בדרך, פגש בשואב מים שהיה בוכה ונאנח. שאל אותו הרב: "מדוע בוכה אתה?"
סיפר האיש כי סוס היה לו, כדי להוביל בעזרתו את המים ולמוכרם, ומת הסוס. עמד הרב, ונתן לו את ששת הרובלים, וקנה בהם האיש סוס אחר.
על כך אמר הרב: "וכי מה ההבדל? אתרוג הוא מצווה מאת השם יתברך, ומה שעשיתי הוא גם כן מצווה מאת השם."
ומפי השמועה שמענו שאמר הרב בהלצה: "כל העולם מברכים על אתרוג, ואני אברך על סוס."
לבסוף זכה, והביאו לביתו אתרוג יפה ומהודר עד מאוד.