כד של דמעות

בימיו של ר' זאב מזְבַּאריז גברה ידם של יהודים שפרקו את עולה של היהדות. אלו הציקו לפשוטי העם ולתלמידי החכמים, ואף מסרו יהודים לידי השלטונות.
באותם הימים נאספו צדיקים רבים כדי להתייעץ כיצד להיפטר מרשעים אלו. הסכימו הנאספים ביניהם כי כדי לפעול הם זקוקים להסכמתם של השניים שהתברכו במידת "אהבת ישראל" – רבי משה לֵייבּ מסַסוֹב ור' זאב מזבַּאריז.
באו אל ר' משה לייב, והסכים לעצתם. אך כאשר באו אל ר' זאב, לקח אותם אל מרתף ביתו והראה להם כד שהיה טמון שם. וכך אמר:
"כל ימיו עסק אבי, רבי יחיאל מיכְל מזְלוֹטשוֹב, בתיקון המידות. מתאמץ היה ובוכה כדי לתקן כל מידה ומידה שבנפש, עד שהיה ממלא כד של דמעות על כל אחת ואחת מן המידות. אבל אני – רק מידה אחת נותרה בידי, מידה זו של אהבת ישראל. כד אחד של דמעות מילאתי אני על תיקונה של מידה זו, וכעת רצונכם לקחת זאת ממני?"