כשנפטר רבי יצחק מאיר אלתר, המכונה הרי"ם מגור, נסע אחד מחסידיו ללוּבּלין, אל רבי לֵייבּלֶה איגֶר.
כששמע ר' לייבלה שהוא מגיע מגור, שאל אותו: "תוכל לומר לי דבר אחד ששמעת מהרי"ם מגור?"
סיפר לו החסיד:
"פעם אחת נדחקו חסידים רבים לשולחנו של הרבי כדי לשמוע את דבריו. אמר להם הרבי: 'דעו לכם, כי מכיוון שחטאו ישראל ולא שמעו לדברי הנביאים הם נאלצים לשמוע דברים מאדם שפל ונבזה כמוני. עליכם להתפלל שלא תבואו לפני כל מיני "גדולים" שהם שפלים ונבזים גדולים.'"
כששמע ר' לייבלה את הדברים מפיו של החסיד נאנח אנחה עמוקה.
לאחר זמן מה סיפר החסיד: "סיפורים רבים היו לי על הרבי ודברי תורה רבים שמעתי ממנו, אבל כשר' לייבלה ביקש ממני לספר, נפל דווקא דבר זה אל פי."
שפל ונבזה
נושאים: