משמעות

ר' אוּרי מסְטְרֶלִיסְק נסע לרבו והותיר את אשתו לבדה. רבו מעמיד אותו על המתח שעלול להיווצר בין חיי משפחה יציבים לבין בקשת ה"אמת" וההתקדמות הרוחנית.
הרבי מקוֹצְק מסביר למה תפילתו אינה תפילת "עוברי דרכים": הוא איננו עובר בדרך כדי להגיע למקום אחר - הדרך היא המקום שלו, ולא אמצעי כדי להגיע למקום אחר.
החסיד שאיחר להגיע לרבו לתפילת יום הכיפורים נותר לבדו בשדה מריר ומאוכזב. אך רבו מגלה לו שמה שהחשיב ככישלון נועד להגשים מטרה חשובה.
ר' חנוך מדריך אדם שבא לשפוך צרתו לפניו, שלא לעשות הנחות לעצמו, ובמקום לבכות עליו להתבונן פנימה.
הר' מקוצק מסרב לקבל מידידו את התשובה כי התכלית של קיום האדם היא "לתקן" את נשמתו. לדעתו, המטרה היא "להגביה את השמים". למה התכוון?
למה התכוון רבי שמחה בּוּנים מפְּשיסחָה, כשאמר כי כל חייו רק למד כיצד עליו למות?
איך ייתכן שר' לוי יצחק שמח ורקד בלוויית בנו?