בצעירותו, שהה רבי יצחק מנשכיז בביתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהיה סבה של אשתו. וכך תיאר ר' יצחק את הרבי מברדיטשוב:
כל ימיו היה הרבי שרוי בשמחה, ובכוח השמחה היה עמל בתפילה ובכל מעשיו.
פעם אחת ראיתי את ר' לוי יצחק יושב בסעודה של ערב יום הכיפורים, ערב היום הקדוש. באותה הסעודה שר ר' לוי יצחק, ויצאו מפיו תנועות ניגון יפות ביותר. אז נעצבה נפשו מעט וזלגו מעיניו שתי דמעות, שתיים ולא יותר.
אחר כך הובא לפניו מעי ממולא של דג. מיד אמר: "מלא כל משאלותינו לטובה." אחר כך הביאו לפניו מרק עוף הנקרא ביידיש "יוֹיכְל" או "יַיחְל". מיד קרא בקול "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה'!" (תהלים קל, ז), ומיד חזר לשמוח מאוד מאוד.
שתי דמעות ושמחה
