ר' אלימלך מליזַ'נסק ואחיו ר' זוּשא מאניפּוֹלי תהו בינם לבינם, מדוע דווקא כשמגיעה השבת מתעוררת בהם הרגשת קדושה והם מתעוררים לומר דברי תורה לפני החסידים בשולחן השבת. חוששים היו שמא אין זו באמת השפעתה של השבת עליהם אלא הרגשות הלב שמקורן בדמיון בלבד.
החליטו השניים לבדוק את העניין ולערוך סעודת שבת עם החסידים באמצע השבוע. אם ירגישו את קדושת השבת – אזי יתברר כי חלילה אין הרגשת השבת שלהם אלא דמיון, ואם לא ירגישו את קדושת השבת – יתברר כי ההרגשות שבלבם ביום השבת ודרכי עבודת השם – אמת הם.
ערכו השניים "סעודת שבת" ביום חול. לבשו בגדי שבת, חבשו את כובעי השטריימל ואמרו דברי תורה לפני החסידים שנקבצו סביב שולחנם. והנה הרגישו האחים הרגשה גדולה כאילו היום שבת הוא.
התחיל רבי אלימלך לבכות. "זושא," הוא אמר לאחיו, "מה עושים עכשיו?"
ענה לו ר' זושא: "מֵילֵך, אלימלך, נלך אל רבנו המגיד ממֶזריטש, נספר לו הכול ונשמע מה יש לו לומר."
נסעו השניים אל המגיד וסיפרו לו את מה שאירע להם.
ענה להם המגיד: "אם הלכתם בבגדי השבת וחבשתם את כובעי השטריימל, אזי ברור שהרגשתם את קדושת השבת באמת, ואין בכך דמיון. בגדי השבת משמרים את קדושת השבת עצמה, ולכן אין לכם מה לדאוג כלל."
שבת ביום חול
נושאים:
