כשם שידע היהודי הקדוש להתלהב מתוך דבקות רבה, כך ידע לעצור ולכבוש את דבקותו.
פעם אחת בא היהודי הקדוש אל בית רבו, החוזה מלובלין, בשעת בין הערביים של הסעודה השלישית בשבת. עמד היהודי הקדוש בין החסידים ומרוב דבקותו התחיל לרעוד כאדם שאחזה בו הקדחת.
בגלל החשכה לא ידעו החסידים כי הוא היהודי הקדוש, וגערו בו: "הרי אתה רועד מקדחת, לך הביתה ושכב במיטה!"
זמן מה אחר כך יצאה השבת, והדליקו את נר ההבדלה. מיד לכשעלה האור בחדר, הפסיק היהודי הקדוש לרעוד ועמד שָלו כמו יתר החסידים.
רועד בחושך
נושאים: