לאחר שנסתיימה לווייתו של רבי שלמה ממונקאץ' ירד גשם כבד והארץ נמלאה בוץ וטיט.
כשחזרו החסידים מהלוויה אל העיר, ליוו את בנו וממשיכו, רבי צבי. הפשיל ר' צבי את שולי בגדיו מפני הבוץ ואמר:
"יודעים אתם כיצד זכה החוזה מלובלין להיקבר במובחר שבקברים שבעירו, בחלקת הרבנים המיוחסים?"
אספר לכם:
"רבה של לובלין, הרב עזריאל 'ראש הברזל', התנגד מאוד לחוזה, וכשנפטר החוזה, סירב ר' עזריאל שייקבר בלובלין.
בא תלמידו של החוזה, ר' נפתלי מרופשיץ, והתווכח עם רבי 'ראש הברזל'.
אמר לו: 'הייתכן כדבר הזה? יהיה היכן שיהיה, רק תן לרבי להיקבר בבית הקברות.' לבסוף הסכים ר' עזריאל, ונתן את רשותו שייקבר החוזה באחת הזוויות שבבית הקברות.
מיד הלך ר' נפתלי אל הקברנים, תקע בידם סכום נאה ואמר להם: 'כשנלך לחפש חלקת קבר עבור מורי אתן לכם סימן, ומיד כשארמוז בידי על המקום חפרו באדמה בכל כוחכם ואל תשימו לבכם לשום דבר.'
באותו הלילה ירד גשם כבד, והארץ נמלאה בוץ ורפש. בחשכה הלכו ר' נפתלי וגבאי 'חברה קדישא' לחפש חלקת קבר, ועמם שאר הקברנים. ר' נפתלי היה לבוש כפועל פשוט, את המעדר נתן על כתפו ואת בגדיו הפשיל מפני הבוץ.
בתוך הליכתם נאנח ר' נפתלי: 'תארו לכם – אדם קובר את רבו.' אחר כך פנה לגבאי ואמר: 'וכי אכפת לי היכן ייקבר הרבי? יהיה מה שיהיה והיכן שיהיה, הלוא עבורי אין הדבר משנה אם במקום חשוב או במקום שאינו חשוב.'
בינתיים הלכו לכאן ולכאן בחשכה, עד שבאו אל המקום החשוב ביותר שבבית הקברות. המשיך ר' נפתלי ואמר: 'הנה לדעתי אפילו מקום כזה ראוי. ומה אכפת לי,' ובתוך כך רמז לקברנים שיתחילו לחפור.
מיד התחילו הקברנים לחפור בכל כוחם. בינתיים הביט הגבאי וראה כי זה המעולה שבכל המקומות שבבית הקברות. מיד צעק כי לא ייתן לקבור שם את החוזה. התחיל ר' נפתלי טוען ומתווכח עמו, ובינתיים כבר סיימו הקברנים לחפור.
אז אמר ר' נפתלי לגבאי: 'ראה, אני בעצמי אמרתי כי לא משנה הדבר אם ייקבר רבי במקום חשוב, ויהיה הקבר היכן שיהיה. ועכשיו, אם תרצה שנניח קבר זה פנוי עבור אדם אחר – אסכים לכך. אבל צריך תחילה לשאול את הרב אם מותר לעשות זאת.'
כשבאו אל ר' עזריאל, מוכרח היה לפסוק כי שמה ייקבר החוזה, כי דבר זה נאמר בצוואת רבי יהודה החסיד, שאין להשאיר קבר שנחפר עבור אדם אחד, כדי לתת בו אדם אחר. כך זכה החוזה להיקבר במקום המובחר ביותר."
מקום קבורתו של החוזה
נושאים:
