לילה אחד באו גנבים יהודים אל ביתו של רבי זאב וולף מזְ'בַּריז'. הבחין בהם הרבי, אך לא אמר להם דבר, ובעודם לוקחים ככל רצונם מחל להם הרבי בלבו, כמי שנתן להם את הגנבה במתנה גמורה ובלב שלם.
בתוך כך, לקחו הגנבים גם כלי ובו מרקחת שהוכנה בעבור כמה מבני הבית שהיו חולים.
כשראה זאת הרבי, יצא אחריהם וצעק: "צדיקים! מה שלקחתם מביתי נתון לכם במתנה, רק מבקש אני כי לא תאכלו מן המרקחת, כי השתמשו בה בני הבית החולים – שלא תחלו גם אתם חס וחלילה."
מחילה לגנבים
נושאים:
