בשנה האחרונה לחייו של החוזה מלוּבּלין, במוצאי שבת בחודש מרחשוון, התקדרו השמים וגשם שוטף ירד. רצה הרבי לקדש את הלבנה, כנהוג במוצאי שבת, אבל הלבנה התכסתה בעננים ולא נראתה, ולא היה אפשר לקדשה.
החוזה מלובלין היה חולה וגופו רצוץ, ואחד מתלמידיו, הרב צבי הִירְש מזידיטשוֹב, סייע לו בדרכו מבית המדרש בחזרה אל ביתו.
בלכתם אמר הרבי מלובלין: "אוי, הלוואי שר' צבי הירשלֶָה היה מביא לנו עכשיו את הירח"
מיד אחז ר' צבי הירש ברבו והוליכו בחזרה אל בית המדרש. העמידו ליד החלון הסמוך לכניסה, ואמר: "הנה לכם לבנה יפה." וכך קידשו את הלבנה שראו מבעד לחלון.
היה זה דבר פלא, משום שמאותו חלון לא נראתה הלבנה מעולם.
אחרי סיום התפילה אמר הרבי מלובלין: "אתם חושבים ודאי שר' הירשלה סובב את בית המדרש כדי שיראו את הלבנה מחלון זה. טעות בידכם. ר' הירשלה סובב את השמים. וכל זאת כדי שלא אצטרך לטרוח בכוחי הדל, וללכת אל חלון רחוק יותר."
לסובב את השמים
נושאים:
