להיכן נעלם הסוס

סיפר רבי שמחה בּוּנים מפְּשיסחָה משל נאה:
לגביר נכבד היה סוס יקר שהיה חשוב לו מאוד. שמר האיש את סוסו היטב, שלא ייגנב.
פעם אחת נסע השר מביתו עם הסוס. כשהגיע אל המקום שבו חשב ללון, העמיד שומר בפתח האורווה שבה השאיר את הסוס, וגם נעל את השער במנעול משובח. ובכל זאת, לא יכול היה האיש לישון. דואג היה פן יישן השומר וייגנב הסוס. בשל כך, כמה פעמים יצא החוצה, לראות אם ער השומר הניצב בפתח האורווה.
בפעם הראשונה מצא את השומר כשהוא יושב ומהרהר.
"צאָ טי מישליש?" שאל הגביר בפולנית – "במה מהרהר אתה?"
השיב השומר: "מהרהר אני ותמה – בשעה שתוקע אדם מסמר בקיר, לאן נעלם החומר שהיה בקיר לפני שננעץ המסמר?"
– "דוברושה מישליש," אמר האדון – "מחשבה טובה ומעניינת."
חזר האיש לחדרו, אולם לאחר זמן קצר יצא שוב אל השומר. "במה מהרהר אתה?" שאל שוב.
– "מהרהר אני ושואל – בשעה שאוכל אדם בֵּייגְל, לאן נעלם החור שהיה באמצע?"
– "דוברושה מישליש," אמר שוב הגביר, וחזר אל חדרו.
כאשר יצא אל האורווה בפעם השלישית, מצא שוב את השומר כשהוא יושב ומהרהר. גם הפעם שאל הגביר את השומר על הרהוריו.
– "מהרהר אני ושואל," אמר השומר, "הנה האורווה נעולה במנעול משובח, והנה אני עצמי עומד כאן ושומר על פתח האורווה. ואם כך, לאן נעלם הסוס?"