לאבד הכול ברגע

פעם אחת אמר החוזה מלובלין: "הנה כתוב 'ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר' (שמואל א ב, ז) – דבר זה יכול להיות ברגע אחד."
שמע זאת חסיד אחד ואמר: "איני מבין כיצד ייתכן הדבר. אדם עשיר שיש בידו אלף אלפי דינרי זהב ונכסים רבים, הייתכן שברגע אחד יאבד הכל?"
אמר לו החוזה: "סע לדרכך, ועוד תראה ותבין."
בדרכו לביתו עבר החסיד בסמוך לביתו של כומר אחד, שהיה ממכריו. בכל פעם שהיה החסיד עובר ליד ביתו של הכומר היה מסית אותו יצרו הרע שימיר את דתו. בפעם הזאת התגבר עליו יצרו. נכנס החסיד אל בית הכומר וביקש להמיר את דתו. כיוון שהכיר אותו הכומר מאז ומתמיד ידע כי לא ייתכן שחסיד זה ירצה בכך באמת, אמר לו: "משטה אתה בי, ורק לשחוק כוונתך."
– "אין כוונתי לשום שחוק ובדעתי להמיר את דתי," אמר החסיד.
אמר הכומר: "בזאת תיבחן אם לא לשחוק כוונתך – כתוב לי שטר, ותן לי במתנה את כל רכושך ואת כל אשר לך – או אז אאמין לדבריך."
באותה השעה התגברה ה"קליפה" והיצר הרע על נפשו של החסיד וכתב שטר מתנה לכומר על כל רכושו.
ויהי תכף ומיד כשמסר את השטר, נחה עליו רוח אחרת, ומיד התמלא חרטה גמורה ולא הבין כיצד חשב לעשות כך.
חשב החסיד: מוטב שאאבד את כל הוני, ולא אאבד את נפשי ונשמתי. השאיר את השטר בידי הכומר, נשא רגליו וברח.
לנפשו אמר: יודע אני בשל מה אירע לי כך. מפני שהרהרתי אחר דבריו של הרבי, כשאמר "ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר" אפילו ברגע אחד. חזר ובא אל ביתו של החוזה וסיפר לו את כל המאורע, וכיצד הפך לעני וחסר כל ברגע אחד. לבסוף אמר: "כעת מבין אני כיצד 'ה' מוֹרִישׁ' ברגע אחד, אך רצוני להבין גם את סופו של הפסוק – 'וּמַעֲשִׁיר', האם גם זה ייתכן ברגע אחד?"
אמר לו החוזה: "סע לביתך, וראה בעיניך כיצד יעזור לך השם יתברך ברגע אחד."
לא הספיק החסיד לחזור אל ביתו, והנה ירדה אש מן השמים על בית הכומר ושרפה את כל אשר לו. גם השטר שנתן החסיד לכומר נשרף ומיד חזרה העשירות למקומה, ונתקיימו בחסיד דברי רבו הקדוש.