האושפיזין של הרב בני לאו

רוצים לקרוא על אושפיזין נוספים?

הרב ד"ר בני לאו הוא רב בית הכנסת הרמב"ן בשכונת קטמון בירושלים ראש מיזם 929 – לומדים תנ"ך ביחד ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

ר' חיים מצאנז נוכח אצלי בבית מיום עומדי על דעתי. גדלתי בתודעה עמוקה שאני ״א- צאנזער איינקל״ (נכד של אדמור״י צאנז). סבתא שלי (אמא של אבא), הרבנית חיה בת מרים ושמחה פרנקל-תאומים, הייתה בתו של האדמו״ר נפתלי הלברשטאם (נכדו של ר׳ חיים). כשהתחלתי ללמוד על ר׳ חיים מצאנז גיליתי מנהיג רוחני שנושא על כתפיו אחריות עצומה להיות רב חובל של יהדות גליציה באחת מהתקופות הסוערות ביותר בתולדות ישראל – ימי ראשית ההשכלה והכניסה לעולם המודרני. האתגרים של התקופה העמידו אותו במבחני מנהיגות שלא פסקו, גם בתוך הבית פנימה (במאבקים פנים חסידיים) וגם במאבקים מול זרמים שביקשו לייצר תנועות של התחדשות ושבירת מסורת.

שתי דוגמיות קטנות למפעלו:
1) בימיו נחשפו הרבנים לראשונה למוסדות לימוד לילדים חירשים-אילמים. עד אז היה ברור שחירש לא יכול להשתלב בחברה כי הוא לא בן דעת. רבני הונגריה בזמנו לא הכירו בחידוש בתי הספר הללו כדבר של ממש ולא שינו את מעמדו של החרש כי המציאות לא יכולה לשנות את ההלכה. פסיקתו של ר׳ חיים הייתה פשוטה. אכן, ההלכה לא תשתנה לעולם וחירש יישאר לעולם חסר דעת. אבל מי אמר לכם שהילד הזה שכעת לומד בבית ספר ואתם קוראים לו ״חירש״ הוא זה שעליו דברה המשנה. ההלכה לא השתנתה אבל הילד הזה כבר לא ייקרא חירש אלא אדם רגיל. וכך הפך ר׳ חיים לחלוץ הפוסקים בנושא שינוי מעמדם של אנשים עם מוגבלויות בחברה.
2) כשנכנסו מכונות לאפיית מצות לפסח באו רבנים רבים לראות את הפלא ובהתלהבות הורו שהמצות של המכונה הן מהודרות יותר ממצות העשויות ביד. רק ר׳ חיים התבצר וקבע שהן פסולות לשימוש בפסח. כששאלו אותו מה הנימוק סרב להשיב ואמר: זה כמוס עמדי. רק שנים רבות אחר כך התברר שר׳ חיים הבין שהמחיר של המהפכה התעשייתית היא אובדן פרנסה לרבבות עובדים. אלפי יהודים פשוטים בגליציה התפרנסו מהכנת מצות במשך כמה חודשים בשנה. כדי לשמור על מקורות הפרנסה בחר ר׳ חיים להשתמש בנשק הפסיקה והורה לפסול את המצות.
שתי דוגמיות מתוך אלפי מרגליות השקועות בים הגדול של ר׳ חיים מצאנז.

רבי חיים מצאנז –

רבי חיים הַלבֶּרשטַאם מצַאנְז (1797-1876) מייסדה של חסידות צאנז, ממנהיגיה של יהדות גַליציה, רב ופוסק הלכה חשוב.
קבע את מקום מושבו בצאנז בשנת 1830, וסביבו התקבצו חסידים מכל רחבי גליציה ומחוצה לה. בזכותו הפכה העיר למרכז חסידי חשוב ביותר בגליציה המערבית.
כפוסק הלכה לקח ר' חיים חלק מרכזי בדיון בסוגיות הלכתיות של זמנו בתחומים השונים, והיה מעורב גם בחזית הציבורית. עמד במרכזו של אחד הפולמוסים הקשים ביותר בתולדות החסידות, הידוע כ"מחלוקת סדיגורה-צאנז".
ר' חיים דרש מעצמו ומסביבתו מאמץ עילאי בלימוד התורה, נודע כאדם מעורב מאוד בענייני הכלל והפרט, ודאג לרווחתם של עניים וחלשים.
רבים מבניו וחתניו הפכו לאדמו"רים, והקימו שושלת ענפה של חצרות חסידיות.

עוד על ר' חיים מצאנז.

סיפורים

קישוטים של צדקה 

כולם מקשטים את הסוכה בקישוטים צבעוניים. לר' חיים מצַאנז יש קישוט אחר: צדקה.

בדרך זו אל תלכו

כיצד יכול המורה לכוון את התלמיד? האם ייתכן שהמורה – הרבי – יוציא את החסיד מן היער ומן המבוכות שהוא לכוד בתוכן, בשעה שהוא עצמו תועה ומבקש את דרכו?

ציפור ושמה פא 

תפקידו של הסיפור הוא לתת לך כנפיים. ר' חיים מצאנז מסביר כי המבט כלפי הרגליים, כלפי מטה, הוא מבט מייאש, אבל לאדם יש גם 'כנפיים'.

הרבי מוכר תפוחים

כיצד מושיטים עזרה לאדם השרוי במצוקה כלכלית והוא מיואש? וכיצד יכול אדמו"ר חסידי לסייע בבעיות כלכליות של מוכרת תפוחים בשוק?