בצעירותו, הסתופף רבי שלום מבֶּלז בצלו של החוזה מלוּבּלין. בתקופה זו לא היה לרבי שלום מקור פרנסה, ולמרות זאת סירב לכל משרת רבנות שהוצעה לו.
רצונו היה לעסוק במסחר ולהתפרנס בצניעות וביושר. כיוון שנשאר בידו מעט ממון מן הנדוניה שקיבל בחתונתו, החליט לקחת שותף שיהיה בקי בענייני משא ומתן, וכך יעסוק השותף בענייני המסחר ויישאר הוא פנוי לעסוק בתורה ובתפילה.
מצא ר' שלום חסיד אחד שהיה בקי במשא ומתן ורצה לעשות עמו את השותפות, אך תחילה ביקש לקבל את ברכתו של רבו, החוזה מלובלין. נסעו השניים אל לובלין ונכנסו אל חדרו של הרבי. ואולם, לא יחד באו אל החדר, אלא כל אחד מהם נכנס בנפרד, כדי לקבל את עצתו וברכתו של רבם.
כשנכנס ר' שלום ועמד לפני רבו קיבל את ברכתו של החוזה להיכנס לשותפות עם חברו החסיד. והנה, כשנכנס החבר אמר לו הרבי שלא ייכנס לעסק זה ולא יעשה שותפות עם ר' שלום. אחר כך סיפרו השניים זה לזה את דברי רבם והיה הדבר תמוה בעיניהם, כחידה סתומה.
כמה שבועות התעכבו בלובלין, וכשרצו לנסוע לביתם, שבו ובאו אל חדרו של רבם, זה אחר זה. גם בפעם הזאת הייתה תשובתו של רבם כמו בפעם הראשונה – לחבר אמר שלא יעסוק בשותפות זו, ולרבי שלום אמר שטוב הדבר וכדאי לעשותו. נבוכים היו ולא ידעו מה לעשות.
באותו היום בא אל לובלין היהודי הקדוש מפְּשיסחָה, שהיה מגדולי תלמידיו של החוזה. באו ר' שלום וחברו אל "היהודי" וסיפרו לו את כל המאורע. כששמע זאת אמר להם "היהודי", כי רצוי הדבר וכדאי שייכנסו אל השותפות. אף שהחבר היסס בדבר, כיוון ששמע את עצתו של "היהודי" הסכים, והם נסעו לביתם שמחים וטובי לב.
לא עברו ימים רבים עד שהפסידו שניהם את כל כספם ולא נותרה בידם אפילו פרוטה אחת. כיוון שכך, שבו ונסעו אל לובלין והמתינו עד שבא לשם גם "היהודי". כשבא, סיפרו לו מה שאירע להם. אמר להם היהודי: "כעת אפרש לכם מה אמר לכם רבי, החוזה. רבי ידע בכוח הראייה אשר לו כי תפסידו את כספכם. בשל כך אמר לאחד מכם כי לא ייכנס לעסק זה. אך לרבי שלום ציווה בכל זאת לעסוק בשותפות זו, כי ידע שכאשר יפסיד ר' שלום את כספו יקבל עליו את עול הרבנות. דבר זה טוב הוא, וראוי הדבר לכלל ישראל, כיוון שהדור זקוק לו. ידע הרבי, שכל זמן שיהיה בידי ר' שלום מעות, לא יסכים לקבל עליו משרת רב.
ואני הבנתי את הדבר, וראיתי כי חברך לא יסכים לקבל על עצמו את העסק אלא אם כן אדבר על לבו. וכך חשבתי – כדאי הוא שיפסיד אדם זה כמה מאות זהובים וירוויח הדור כולו אדם גדול שיאיר את עיני כלל ישראל."
לא עברו ימים רבים ורבי שלום שב לביתו והפך לרב וגדול בישראל.