יין לגוף ולנשמה

יעקב יוסף (רבי) מפולנאה, תולדות יעקב יוסף, קורץ, דפוס צבי הירש בן אריה ליב שמואל בן ישכר בער, תק"מ, עמ' אות א (דף פט עמוד א)

ונראה לי דשמעתי בשם המגיד מו' מענדיל לתרץ קושיית התוספות במסכת ביצה (דף טו ע"ב ד"ה לוו), שהקשו על הא דאמרינן בש"ס עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, והוא נגד הש"ס דאמרינן לוו עלי ואני פורע. וביאר על פי הש"ס אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות וכו' (שבת קיח ע"ב), למה דוקא ב' שבתות ולא שבת אחת, ופירש כי אדם השלם צריך לשמור שבת בב' בחינות, האחד, בדברים נוגעים לגופו, וב' לנשמתו.
וביאר על פי משל למלך שנשבה בנו יחידו בשבי הקשה מכולם, ועברו זמני זמנים ותוחלתו נמשכה מלפדותו ולהשיבו אל אביו. וברוב עתים ושנים הגיעוהו מכתב אביו המלך, לבל יתייאש שמה ושלא לשכוח נמוסי המלכות בין זאיבי ערב, כי עוד ידו נטויה להחזירו אל אביו, על ידי כמה וכמה טצדקאות במלחמה או בשלום וכו'. ומיד שמח בן המלך שמחה גדולה, אפס שהיה מגילת סתרים, ואי אפשר היה לו לשמוח בגלוי. מה עשה? הלך עם בני עירו אל בית היין או שאר דבר המשכר, והם שמחו ביין שמחה גשמיות, והוא שמח באגרת אביו וכו'.
וככל החזיון הזה הוא ממש מצות עונג שבת אל הגוף שהוא החומר, במאכל ומשתה, כדי שיהיה פנאי להצדיק לשמוח שמחה ב' שהוא שמחת הנשמה בדביקות הש"י [השם יתברך] כל היום, לבל יסיח דעתו מקדושת ומורא השבת ק"ו [קל וחומר] מתפילין (עיין פרשת נח, פרשת בשלח, ועוד) וכו':

ר' יחיאל יהודה ספרין מקומרנא, נוצר חסד, קומרנא לבוב תרט"ז, מב ע"ב – מג ע"א.

מפולנאה יעקב יוסף (רבי), תולדות יעקב יוסף

אישים

ר' מנחם מנדל מוויטבסק

מושגים

תגיות

יין לגוף ולנשמה

נושאים:

משל זה סיפר רבי מנחם מנדל מוויטֵבְּסק:
בנו היחיד של המלך נלקח בשבי. זמן רב עבר על הבן בשבי, והוא קיווה שיפדו אותו ממאסרו ואז יוכל לשוב אל בית אביו. לאחר שנים הצליח המלך לשלוח אל בנו מכתב בסתר. במכתב ביקש האב מבנו לבל יתייאש, ולבל ישכח את נימוסי המלכות, אף שהוא נמצא בין אנשים אכזריים כזאבי טרף. עוד הבטיח האב במכתבו, כי הוא מתאמץ כעת להחזיר את בנו אליו בכל דרך שהיא, אם בדרכי שלום ואם בדרכי מלחמה.
כשקרא הבן את המכתב שמח מאוד, אלא שאסור היה לו לגלות את שמחתו, כדי שלא ייוודע לשוביו על המכתב. מה עשה? הלך הבן אל בית המרזח, שבו שותים בני העיר יין ושאר משקאות משכרים. בשעת השתייה, הם שמחו שמחה גשמית ביין ששתו, והוא שמח עִמם בגלל המכתב שקיבל מאביו.

כיצד על בן המלך לנהוג בשעה שהוא נמצא בשבי? משל העוסק בקשר שבין שני היסודות המרכיבים את האדם – הגוף והנפש, החומר והרוח.

בן המלך שבמשל, הלוא הוא הנשמה, נמצא בסביבה זרה, בעולם החומר הגס – עולמם של אנשי העיר שבמשל.
הנשמה, היסוד הרוחני שבאדם, מתוארת כשבויה בכבלי החומר, אך יש והיא חשה שוב את קרבתו של אביה, של אלוהים. ואולם הפתרון לבעיה שבה נמצאת הנשמה אינו ניתוק וניכור מן הצדדים החומריים והגופניים, אלא דווקא להפך – שיתוף הגוף בשמחתה של הנשמה.
לעתים מספרים משל חסידי זה כדי להסביר את מנהגם של החסידים ללוות את מפגשיהם בשתיית משקאות חריפים. היין, אומרים החסידים, משמח את הגוף, אולם בכך הוא מסייע גם לנשמה לשמוח את השמחה העמוקה והאמיתית.

היהודים במזרח אירופה הצטיינו בהכנת משקאות אלכוהוליים, ורבים מהם עסקו במלאכה של מזיגת יין ומשקאות חריפים אחרים בבתי המרזח ובפונדקי הדרכים. למרות זאת, השתיינות הייתה כנראה מצויה פחות בקרב היהודים לעומת שכניהם הגויים.