תוכחת אישה חוטאת

באחד הימים הגיעה לביתו של רבי אברהם יהושע השל מאפטא אישה אחת שביקשה להתייעץ עמו בעניין כלשהו.
כאשר ראה אותה הרבי צעק בקול: "זונה שכמותך! לפני זמן מועט עברת עבֵרה גדולה ועכשיו את משחרת לפתחי? התרחקי מכאן!"
ענתה לו האישה מעומק לבה: "בורא עולם סבלני כלפי רשעים ואינו פורע חובו מהם מיד ואינו מבייש אותם ברבים, כדי שלא יתביישו מלשוב אליו. אין הוא מסתיר פניו מהם. ואתה הרב מאפטא, יושב על כיסאך ואינך יכול להתאפק מלהלבין את פנַי ברבים ולגלות את מה שבורא העולם בחר להסתיר!"
לימים, כאשר שוחח הרב עם תלמידיו על מאורע זה, אמר להם: "מעולם לא ניצח אותי אדם אלא אישה זו. יהיה לכם הדבר לאות ולמופת: יש לדון כל אדם לכף זכות גם אם נדמה שאין בידו אלא עבֵרות ולקוות תמיד שגם אם חטא, עתיד הוא בלי ספק לשוב בתשובה שלמה."