תאווה להשכיל

סיפר הבעל שם טוב:
היה בן מלך אחד שלבו ושכלו היו אטומים מלקבל דברי חכמה. פעם אחת ראה המלך שבנו תבע זונה אחת שתיעתר לו.
כיוון שראה זאת המלך שמח ואמר: "אם כוח תאווה יש בו – אוכל לפקוח את לבו."
מה עשה המלך? ציווה לאותה הזונה שלא תקבל את בנו עד שילמד איזה דבר חכמה. מרוב תשוקתו אליה, עשה הבן כדבריה ולמד כפי שנתבקש. כששב הבן ותבע את הזונה להיעתר לו, שוב אמרה לו כי לא תקבל פניו עד שילמד חכמה גדולה יותר. וכן עשה הבן, עד שלמד את כל החכמות ונעשה חכם אמיתי.
כיוון שנעשה חכם אמר: "מה לבן מלך כמוני אצל אישה זונה? מוטב שאשא בת מלך."