שונא טיפשים

ישראל ברגר, עשר אורות, פיוטרקוב, דפוס ח’ פאלמאן ונ’ קראנענבערג, טוב וקדוש וברוך , תרס"ו, עמ' 96-97 אות נח

כתב לי ידיד נפשי הגאון אב בית דין קהילת פלונסק כי שמע שהיה מרגלא בפומיה דהרב הקדוש מורינו ורבינו ר' חיים מצאנז בשם הרבי מלובלין שאמר מאד א[י]ני אוהב השוטה. אפילו אז איך וועל שויין זיין בעולם העליון אין וועל זעהן וויא מען פיהרט אנאר אין עס גייט אים נאך דרייצין שעמבראנער בריקעס מיט עולם הבא. וועל איך נאך לויפין אין אלע גאססין. אין וועל שרייען. נאר בלייבט נאר.
איך בין דיך גאר נישט מקנא. נאהר בלייבט נאהר איך בין דיך גאר נישמט
מקנא:

משה מנחם וולדן, נפלאות הרבי, פיוטרקוב תרע"א, עמ' 56. (גרסה מתוקנת).

ברגר ישראל, עשר אורות

אישים

החוזה מלובלין

מקומות

לובלין

תגיות

שונא טיפשים

נושאים:

החוזה מלובלין היה אומר: "אני שונא טיפשים".
– "ואפילו אם אראה שמוליכים בעולם העליון טיפש, ומאחוריו שלוש עשרה עגלות עמוסות 'עולם הבא' – מצוות ומעשים טובים. בכל זאת ארוץ בכל הרחובות ואצעק: 'טיפש נשאר טיפש! ובשוטה שכמותך איני מקנא!'
ואשוב ואצעק: 'טיפש היית וכך נותרת, ובך אינני מקנא'".

מדוע שונא החוזה מלוּבּלין את הטיפשים? וכיצד יגיב כשיראה טיפש הזוכה לכבוד בעולם העליון לאחר מותו?

החוזה מצהיר כי הטיפשים שנואים עליו. אפילו המצוות והמעשים הטובים שעושים אלה, אינם ראויים בעיניו לקנאה, והוא אף מתכוון להכריז על כך בראש חוצות.
אולם מדוע יש לשנוא אדם טיפש? האם הדבר נתון לבחירה? שאלה זו מתחזקת גם לאור העובדה כי בסיפורים חסידיים רבים מוצגת התמימות, הקרובה מעט אל הטיפשות, כתכונה חיובית.
ייתכן שהחוזה ראה בטיפשות תכונה נפשית הנובעת מן הבחירות שהאדם עושה ומהתנהגותו, ובשל כך הוא שונא את הבחירה לחיות כטיפש. עוד ייתכן שהגסות וחוסר הרגישות שהטיפש מייצג צורמים בעיניו כל כך, עד שהם מעוררים את סלידתו.
נראה כי הסיפור רומז לכך שישנם טיפשים הזוכים לכבוד ולמעמד, ואף נודעים כבעלי מצוות ומעשים טובים.
ההכרזה של החוזה בראש חוצות מזכירה במעט את סיפורו הנודע של אנדרסן "בגדי המלך החדשים". גם כאן ייתכן שההכרזה נועדה לעורר את אלה המתעלמים מן הטיפשות, ומתבוננים בהישגים ובמעמד הציבורי בלבד.
בגרסתו המקורית של הסיפור (בספר עשר אורות) כתוב באופן מתמיה "מאוד אני אוהב השוטה". מתברר שזו טעות, ובגרסאות מאוחרות יותר הסיפור תוקן ונכתב "איני" במקום "אני".

סיפורי החסידים יצאו לאור בדרך כלל בהוצאות מרושלות מאוד. כך נפלו לפעמים טעויות מרות כמו זו של המדפיס בסיפור זה, שהחליף את המילה "איני" ב"אני".
מעניין איך היה החוזה מלובלין מתייחס לצמד השוטים מהקומדיה "טיפשים בלי הפסקה", בכיכובם של ג'ים קארי וג'ף דניאלס, שמצאו תיק מלא כסף בשדה התעופה ופתחו במסע משעשע להחזירו לבעליו.