בחצרו של רבי שמחה בונים מפשיסחה היה חסיד אחד שחשב עצמו לנביא. אדם זה רימה את עצמו עד כדי כך שחשב שזכה לראות מראות שרק נביאים יכולים לראות.
באותם הימים היה רבי חנוך מאלכסנדר – מי שהיה לימים רבי נודע – נער שהצטרף אל עדת חסידי פשיסחה.
כשראה ר' חנוך אדם זה, החליט ללמדו לקח.
מה עשה? לקח פתק וכתב עליו – "פִּתקָא מן שמַיָא", כלומר: פתק מן השמים. אחר כך כתב בפתק מנהגים של פרישות יתרה ועוד כיוצא באלה, מנהגים שצריך "הנביא" לקיימם. לבסוף הוסיף הנער חתימה על הפתק – "המלאך פיל"ד" – ודאג לכך, שהאיש המתנבא ימצא את הפתק.
כשמצא האיש את הפתק, סבור היה כי אמנם מן השמים הוא, וסיפר על כך לרבו, ר' שמחה בונים.
מיד הבין הרבי, כי מעשה ידי ר' חנוך הוא. קרא הרבי לנער ושאל לְמָה התכוון כשחתם בשמו של המלאך "פיל"ד".
– "הרי זה ראשי תיבות של 'פתי יאמין לכל דבר,"' ענה הנער.
פתק מהשמים
