כך נהג החוזה מלובלין: אם קיבל על עצמו דבר מה לעשותו, לא היה משנה את דעתו אפילו בשעה של ירידה רוחנית ואובדן דרך. בימי נעוריו הלך פעם אל רבו. בשעת לילה טעה הנער ביער ולא ידע לאן ללכת. לפתע ראה בית ונכנס לישון בו. כשנכנס מצא בבית אישה. ניסתה האישה לפתות את הנער לדבר עבֵרה.
שאל אותה החוזה אם אינה נשואה, ואם היא טהורה מטומאת הנידה, וענתה לו שהיא פנויה וטהורה.
באותה שעה איבד החוזה מלובלין את כל כוחותיו ואת מעלותיו הרוחניות.
ובכל זאת מנהג היה לו שלא לעשות שום דבר שאין לאלוהים הנאה ממנו. וגם באותו הזמן, למרות הבלבול שהיה שרוי בו, לא שינה ממנהגו.
שאל החוזה את עצמו: "האם תצמח מדבר זה הנאה לאלוהים?" בעקבות מחשבה זו נמנע מלחטוא וגבר על פיתוייה של האישה.
כשהצליח לעשות זאת, מיד שבו אליו כוחותיו ומעלותיו, וראה שהוא עומד לבדו ביער, והבית נעלם כלא היה. הלך משם החוזה והמשיך בדרכו.
פיתוי בדרך
נושאים:
