עיוור ליופי

עשיר אחד חזר מביקור בארץ ישראל ובא אל רבו, רבי ישראל מרוּז'ין. שאל אותו הרבי האם מצאה ארץ ישראל חן בעיניו. ענה העשיר בשפה רפה, כאומר – לאו דווקא.
סיפר לו הרבי: "גביר עשיר אחד השיא את כל בנותיו לתלמידי חכמים, אך עבור בתו האחרונה לא מצא חתן תלמיד חכם ונאלץ להשיאה לחייט פשוט. לפני שנערכה הפגישה בין החתן והכלה, ביקש הגביר מבתו שתתקשט ותתייפה כדי שתמצא חן בעיני החייט.
השיבה הבת ואמרה: 'אחיותיי צריכות היו להתקשט כיוון שנישאו לתלמידי חכמים. אבל עבור חייט זה אהיה יפה גם בבגדיי אלה'".
סיים רבי ישראל ואמר: "כך גם ארץ ישראל – לעיני היודעים את ערכה ומעלתה היא מתקשטת ומתגלית בכל הדרה. אך אין היא עושה כך לעיני אנשים פשוטים. מפניהם היא מסתתרת, והם אינם רואים אותה כלל".