נוהג היה רבי חיים מצאנז לכבד מאוד את בניהם ונכדיהם של צדיקים. ואם עניים היו, נהג לתת להם ממון, ואם לא היה לו באותה השעה, היה מבקש מהם שישהו בביתו כמה ימים עד שיהיה לו כסף לתת להם.
פעם אחת בא אל צאנז נכד אדמו"רים, שהיה אדם גס רוח, שמן ורעבתן, ולא הייתה בו רוחהּ של תורה. לאורך השבת הִרבה האיש להתגאות ולהתרברב בייחוסו הרם.
במוצאי השבת, כשבא להיפרד מרבי חיים לפני צאתו לדרך, התנהג בחוצפה ובגסות. שתק ר' חיים ולא אמר לו דבר, אלא נתן לו סכום כסף שביקש ממנו.
אמר האיש: "יודע כבודו מי אני? – אני הוא נכדם של הרבנים והצדיקים פלוני ופלוני."
אז אמר לו ר' חיים: "אספר לך מי אתה. שמע את המשל שאספר:
למלך אחד היה סוס שבעזרתו ניצח בכל מלחמותיו. היה זה סוס מלחמה מהולל שירש מאביו, המלך הקודם. על סוס זה רכב אביו והבקיע את מחנה האויב כשהוא מכה בחרבו לימין ולשמאל, וגם הוא רכב על הסוס במלחמותיו באויביו.
פעם אחת מרד הסוס במלך, בעט בו והפילו ארצה. העמידו השרים את הסוס למשפט ופסקו דינו למות. ואולם, להמיתו בעצמם לא רצו, כי בכל זאת היה זה סוס גיבור שניצח מלחמות רבות. לכן לקחו את הסוס ליער עם כל הקישוטים הרבים והנוצצים שהיו על גופו תמיד. שם קשרו אותו אל אחד העצים כדי שהחיות יבצעו את גזר הדין וימיתו אותו.
לאחר שעזבו את הסוס כשהוא קשור אל אחד העצים, נשאר אחד ממשרתי המלך על אחד מענפי האילנות כדי לראות מה יהיה סופו של הסוס.
עד מהרה הגיעו חיות יער טורפות והתקרבו אל הסוס. מיד צהל הסוס בקול אדיר והזיז את גופו המקושט. כל התכשיטים נצנצו וריצדו, והחיות נבהלו וברחו. לאחר זמן מה חזרו ובאו חיות טרף נוספות, ושוב הבהיל אותן הסוס והן ברחו מפניו. כך אירע כמה פעמים, ואפילו האריות ושאר חיות הטרף לא העזו לגשת אל החיה המשונה והמפחידה.
לבסוף באו החיות אל השועל הפיקח וביקשו ממנו שיבדוק ויגלה מי היא החיה המוזרה העומדת ביער. אמר להם השועל: 'בואו עמי, ונראה מה טיבה של החיה.'
כשבאו השועל והחיות אל הסוס, פחדו החיות להתקרב, והשועל לבדו קרב אל הסוס, והחל להקיף אותו מכל צדדיו. מיד צהל הסוס, רקע ברגליו וצהל בקול נורא כדי שיברח השועל, אך השועל המשיך ובדק היטב, עד שראה כי זהו סוס ותו לא. אז פנה השועל אל הסוס ושאל: 'מי אתה ומדוע אתה כאן?' התחיל הסוס להרעיד את תכשיטיו ואת ברק האבנים הנוצצות שעל גופו. גם הפעם לא נבהל השועל ולא ברח, אלא שאל שוב: 'אמור נא, מי אתה ומה מעשיך כאן.'
– 'אני הוא הסוס הגדול והמהולל אשר רכב עליי מלך פלוני בשנה זו וזו וניצח מלחמה זו וזו,' אמר הסוס. 'אחר כך רכב עליי בנו המלך וניצח עוד מלחמה זו וזו, וכולי וכולי.' ומיד התחיל שוב מתרברב, רוקע וצוהל בקול.
אמר השועל: 'ראה, אני לא שאלתי אותך אילו מעשי גבורה עשית, ובוודאי שלא שאלתי מהם תוארי הגבורה שלך. שאלה אחרת שאלתי – מי אתה – כלומר, איזו חיה אתה וכיצד אתה נקרא. אמור נא מהר, ואל תעכב אותי עוד.'
על כך ענתה החיה המהוללת: 'אני סוס.'
'אם כך,' אמר השועל, 'תקבל כאן את הכבוד המגיע לסוס.' ומיד קרא לחיות הטרף להראות לסוס מהו הכבוד המגיע לסוס פשוט.
לאחר שסיים את המשל אמר הרבי מצאנז לאורח: 'ככה ייעשה לאדם המתהדר בייחוסו, ואין בו מידות טובות משל עצמו. על אדם כזה אמרו בתלמוד כי ראוי הוא שהאש תאכלנו (תלמוד בבלי, מנחות, דף נג עמוד א), ויש לראות בו סוס פשוט ותו לא.'
סוס עם ייחוס
נושאים:
