סבל יביא מרגוע

רֶבּ מרדכי "מוֹטְל" מקַלושין היה חסיד עשיר ונכבד, מתלמידיו של רבי יצחק מווּרקי, שעסק בצורכי הציבור. בצוואתו כתב:
"מיום היותי לאיש לא שקטתי ולא נחתי. אט אט האירה לי ההצלחה פנים, ביגיעה רבה ובעבודה קשה. רבים היו אויבי, שעינם הייתה צרה בי ורדפו אותי בתאוות בצע. הרבה סבלתי מהם – 'יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי' (ירמיהו מה, ג).
באתי אל מורי ורבי וסיפרתי לו על רוע גורלי וסבלי.
אמר לי רבי: 'לְכָךְ נוֹצָרְתָּ' (משנה, אבות, פרק ב משנה ח). והוסיף ואמר לי בשם המהר"ל מפראג, כי כל אדם נברא כדי לקיים את כל המצוות, אך מצווה אחת יש לכל אדם שהיא עבורו מצווה ראשית וכללית, המתאימה לנשמתו שלו. מצווה זו נקראת 'בית אב'.
'זכור,' אמר לי הרבי, 'מה שאמר מרדכי לאסתר המלכה – אם לא תסייעי לבני עמך, הרי 'אַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ' (אסתר ד, יד). כאשר אמר 'בית אביך' כיוון לאותה העשייה לטובת הכלל. זוהי המצווה המכונה 'בית אב'.
'גם אתה,' הוסיף הרבי ואמר לי, 'לכך נועדת – לעסוק בענייני הציבור. אל תרפה ואל תנוח.'
אחר זמן נפגשתי שוב עם הרבי שלי וסיפרתי לו על הסבל והטרדה בשל צורכי הציבור המוטלים על שכמי.
אז קרא לי רבי את הפסוק 'וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב – וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל' (בראשית מט, טו). וכך אמר לי: 'רק אם תטה את שכמך לסבול, ותבין כי זה תפקידך ושליחותך בעולם – אז תמצא במעשיך מנוחה טובה ומרגוע.'"