מעשה משבעת הקבצנים

כי יש שתי ציפורים, אחד זכר ואחת נקבה. והן רק זוג אחד בעולם. ואבדה הנקבה והזכר הולך ומחפש אותה, והיא מחפשת אותו. והיו מחפשות הרבה זו את זו, עד שתעו ואבדו. וראו שאינן יכולות למצוא אחת את חברתה ונשארו במקום שאליו הגיעו ועשו להן קנים.
הציפור הזכר עשה לו קן סמוך למדינה אחת משתי המדינות הנ"ל. ולא סמוך ממש, רק שבעבור קול הציפור הוא נחשב סמוך, כי יכולים לשמוע את הקול של הציפור באותה המדינה מזה המקום שנשאר שם ועשה לו קן.
וכן הציפור הנקבה עשתה לה גם כן קן סמוך למדינה השנייה. ולא סמוך ממש, אלא שקולה הגיע עד לאותה המדינה.
וכשמגיע הלילה, אז זוג הציפורים מתחילות כל אחת ואחת ליילל בקול יללה גדולה מאד. כי כל אחת מייללת על בן זוגה כנ"ל. וזהו קול היללה שנשמע באלו שתי המדינות (אשר מחמת אותו קול יללה כולם מייללים מאוד ואינם יכולים לישון).
אך החכמים לא רצו להאמין לזאת, ואמרו לקבצן עקום הצוואר: "האם תוליך אותנו לשם?"
ואמר:
"כן, אני יכול להוליך אתכם לשם. אך אין אתם יכולים לבוא לשם, כי כשתתקרבו לשם לא תוכלו לסבול את קול היללה. והרי גם כאן אין אתם יכולים לסבול את הקול ואתם מוכרחים ליילל כנ"ל. כשתגיעו לשם, לא תוכלו לסבול את הקול כלל.
וביום אי אפשר לבוא לשם, כי ביום אי אפשר לסבול את השמחה שיש שם, כי ביום מתקבצות ציפורים אצל שתי הציפורים מהזוג הנ"ל, והן מנחמות ומשמחות אותן בשמחות גדולות מאוד מאוד ואומרות להן דברי תנחומים, שעדיין אפשר שתמצאו זה את זו, עד שביום אי אפשר לסבול את גודל השמחה שיש שם. וקול הציפורים שמשמחות אותן אינו נשמע למרחוק, רק כשמגיעים לשם שומעים את קולן. אבל קול הזוג הנ"ל שמייללים בלילה, הוא קול הנשמע למרחוק, ואי אפשר לבוא לשם בגלל זה כנ"ל."
אמרו לו: "ואתה יכול לתקן זאת?"
השיב: "אני יכול לתקן זאת, כי אני יכול לכוון את כל הקולות שבעולם. וגם אני יכול להשליך קולות, כלומר שכאן במקום שאני מוציא הקול – לא יישמע הקול כלל, אבל במקום רחוק יהיה נשמע שם הקול. ועל כן אני יכול להשליך את הקול של הציפור הנקבה, שיגיע סמוך למקום של הציפור הזכר. וכן להשליך קול הציפור הזכר שיגיע סמוך למקום של הציפור נקבה, ולהביאם יחד על ידי זה."
אך מי יאמין לזאת?
והביא הקבצן את החכמים לתוך איזה יער, ושמעו קול כאילו אחד פותח את הדלת וחוזר וסוגרה ונועל את המנעול, עד ששמעו את קול הנקישה של המנעול שנסגר. אחר כך נשמע קול כאילו ירה בכלי ירייה, וכאילו שלח את הכלב להביא את הציד, ושמעו כיצד הכלב גורר את עצמו בתוך השלג. את כל זה שמעו החכמים והסתכלו, ולא ראו דבר. גם לא שמעו מן הקבצן שום קול כלל, משום שהשליך את הקולות למרחוק.
[ואת שאר המעשה לא סיפר ודילג על סופו.]
אמר הקבצן: "נמצא שיש לי הסכמה מאותה המדינה שקולי נפלא מאוד, ואני יכול לעשות כל מיני קולות שבעולם כנ"ל. ועתה אני נותן לכם זאת כמתנת חתונה, שתהיו כמוני."
והייתה שם שמחה גדולה וחדווה רבה מאוד.