מעשה משבעת הקבצנים

ביום החמישי של ימי המשתה גם כן היו שמחים. שבו וזכרו הזוג את הקבצן הגיבן, בעל הגיבנת, והיו מתגעגעים מאוד – איך מביאים לכאן את זה הקבצן הגיבן? אם הוא היה כאן, הייתה השמחה גדולה מאוד!
והנה הוא בא ואמר: "הנני! הנה באתי אל החתונה." ונפל על כתפיהם וחיבק ונישק אותם, ואמר להם: "קודם בירכתי אתכם שתהיו כמוני, ועתה אני נותן לכם זאת כמתנת חתונה, שתהיו כמוני. ואין אני גיבן כלל. אדרבה, יש לי כתפיים כאלו שהן בבחינת 'מועט המחזיק את המרובה'. ויש לי הסכמה על כך –
כי פעם אחת הייתה שיחה וסיפור דברים בין אנשים, שהיו מתפארים בדבר זה. כל אחד ואחד מהם היה מתפאר שיש לו 'מועט המחזיק את המרובה'. אחד מן האנשים היה בעיניהם לצחוק והיו צוחקים ממנו, והשאר שהתפארו בדבר זה – נתקבלו דבריהם. אבל 'מועט המחזיק את המרובה' שיש לי הוא גדול מכולם.
כי אחד מהם התפאר שהמוח שלו הוא מועט המחזיק את המרובה, כי הוא נושא במוח שלו אלפים ורבבות אנשים עם כל הצרכים וההתנהגות שלהם וכל ההוויות והתנועות שלהם – הכול הוא נושא במוחו, ועל כן הוא מועט המחזיק את המרובה, כי הוא נושא במוחו אנשים רבים כל כך. צחקו עליו ואמרו לו כי האנשים כלום והוא כלום.
נענה אחר ואמר: 'אני ראיתי מועט המחזיק את המרובה. כי פעם אחת ראיתי הר, שהיו מונחים עליו הרבה זבל וטינופת. והיה פלא עבורי, מהיכן הגיע אל ההר הזה כל כך הרבה זבל וטינופת? והיה שם אדם אחד ליד ההר, ואמר: "כל זה – ממני הוא". כי זה האיש היה יושב שם ליד ההר, והשליך תמיד על ההר את הזבל וההפרשות שלו, ממה שאכל ושתה. וטינף שם כל כך, עד שבגללו נתרבו הזבל והטינופת שם על ההר. ואם כך, זה האיש הוא מועט המחזיק את המרובה, כי בגללו נתרבה הזבל כל כך.'
ואחד התפאר שיש לו מועט המחזיק את המרובה, כי יש לו חלקת ארץ שמניבה פֵּרות רבים. ואחר כך כשמחשבים את כמות הפֵּרות שהניבה הארץ שלו, רואים שאין בארץ ההיא מקום להחזיק כל כך הרבה פֵּרות. ואם כן, היא מועט המחזיק את המרובה. והיו דבריו טובים בעיניהם, כי באמת בוודאי הוא מועט המחזיק את המרובה.
ואחד אמר שיש לו פרדס נפלא מאוד, שיש שם פֵּרות וכו'. ונוסעים לשם כמה וכמה בני אדם וגם שָֹרים ונכבדים, כי הוא פרדס נאה מאוד. ובקיץ נוסעים לשם הרבה בני אדם ושָֹרים לטייל שם. ובאמת, אין בפרדס מקום רב שיחזיק כל כך הרבה אנשים, ולכן הוא מועט המחזיק את המרובה. ודבריו היו טובים בעיניהם גם כן.
ואחד אמר שהדיבור שלו הוא מועט המחזיק את המרובה, כי הוא יועץ ואיש סוד של מלך גדול. ובאים אליו כמה וכמה בני אדם, זה בא עם שבחים למלך, וזה בא עם בקשות, וכיוצא באלו. ובוודאי אי אפשר שהמלך ישמע את כולם. אמר האיש: 'ואני יודע לקבץ את כל דבריהם בתוך מילים מועטות, ולומר לפני המלך דיבור מועט, שיהיה כלול בו כל השבחים והבקשות שלהם וכל דבריהם – כולם יהיו בתוך הדיבור המועט שלי. ואם כך, הדיבור שלי הוא מועט המחזיק את המרובה.'
ואחד אמר שהשתיקה שלו היא מועט המחזיק את המרובה. כי יש עליו הרבה מקטרגים, וגם בעלי לשון הרע שאומרים עליו הרבה דברי דיבה. וכל מה שמלשינים ומדברים ומקטרגים עליו בלשון הרע, הוא שותק, ושתיקתו היא תשובה על כל דבריהם. נמצא ששתיקתו היא מועט המחזיק את המרובה.
ואחד אמר שהוא עצמו בחינת מועט המחזיק את המרובה, כי יש עני אחד עיוור שהוא איש גדול מאד, והוא איש קטן מאוד, ובכל זאת הוא מוליך את העני, העיוור הגדול. ואם כך, הוא מועט המחזיק את המרובה, כי העיוור היה יכול להחליק וליפול, והוא מחזיק אותו כשהוא מוליכו, ועל כן הוא מועט המחזיק את המרובה, שהוא קטן המחזיק את הגדול.
ואני הייתי שם גם כן. ואמרתי להם: 'באמת יש לכם מועט המחזיק את המרובה, ואני יודע את כל הכוונות שבדבריכם. וזה שהתפאר האחרון, שהוא מוליך את העיוור הגדול, הוא גדול מכולכם בבחינה זו. אבל אני למעלה מכולכם.
כי זה שהתפאר שהוא מוליך את העיוור הגדול, כוונתו שהוא מוליך את גלגל הירח, שהוא דומה לעיוור, כי אין לו אור מעצמו כלל, ואין לו מעצמו דבר. ואיש זה מוליך את הירח, אף על פי שהוא קטן וגלגל הירח גדול מאוד. והוא מקיים בכך את כל העולם, כי העולם צריך את הירח. ואם כך, איש זה הוא מועט המחזיק את המרובה באמת. אבל מועט המחזיק את המרובה שיש לי הוא למעלה מכולם.'"