פעם אחת נכנס רבי יחזקאל מקוּזמיר לבית המדרש, וראה קבוצת חסידים יושבים ושותים "לחיים".
"במה אתם עוסקים?" שאל.
– "בשתייה, המעוררת אותנו לעשות תשובה," ענו החסידים.
אמר להם ר' יחזקאל: "אמשול לכם משל לְמָה הדבר דומה:
מעשה באדם אחד שראה עגלה שנתקעה בבוץ. הסוסים משכוה לכאן ולכאן, אך העגלה לא זזה ממקומה. והנה, הביא העגלון מנוף-הרמה, והוציא את העגלה מן הבוץ.
אמר האיש: 'כל כך יפה כוחו של מנוף אחד! ארבעה מנופים – על אחת כמה וכמה!'
בנה האיש עגלה והעמידה על ארבעה מנופים. רתמה לסוסים והצליף בשוטו – והעגלה אינה זזה.
ראו הבריות ואמרו: 'שוטה! מנוף כוחו יפה להרים עגלה, אבל לא להסיעה קדימה.'
'כך גם השתייה,' אמר ר' יחזקאל, 'מרימה את האדם מתוך עצבונו, אבל אינה מסיעה אותו לשום מקום.'"
לשתות במידה
נושאים: