אהבה גדולה לכל אדם הייתה בלבו של הצדיק רבי אוּרי מסטרליסק.
פעם אחת בליל יום הכיפורים ראה ר' אורי את משרתו מתעורר בחיפזון, רץ לשתות מים וחוזר למיטתו. כיוון שראה את גודל צימאונו של המשרת נמנע מלהזכיר לו שיום הכיפורים היום, שאסור באכילה ושתייה, כי חשש שצימאונו של המשרת גדול מדי, עד שיש סכנה לחייו.
אחרי זמן מה, קם שוב המשרת בריצה לשתות מים, וגם עתה לא העיר לו ר' אורי כי חשש ששוב תקף צימאון נורא את המשרת. רק בפעם השלישית כאשר קם המשרת לשתות, אמר לו ר' אורי בנחת: "יום הכיפורים היום." מיד נרתע המשרת ולא שתה עוד.