לילה בקמניץ

איש אינו יודע מפני מה נסע רבי נחמן מברסלב אל העיר קמניץ. היה זה בשעה שיצא מביתו אל ארץ ישראל, כשאמר כי תחילה עליו להגיע אל מקום פלוני, אך אפילו הוא לא ידע לאן תוביל אותו דרכו. ראשית נסע אל מז'יבוז', מקום לידתו של ר' נחמן ומקום קבורתו של סבו-רבו, הבעל שם טוב. אך כשהגיע אל מז'יבוז' נודע לו מן השמים כי עליו לנסוע אל קמניץ.
באותה העת לא היה רשאי אף יהודי לגור בקמניץ וללון בה. יהודים היו גרים מחוץ לעיר, ונכנסים אל העיר לעסקיהם בשעות היום. בלילה היו יוצאים היהודים מן העיר.
אף על פי שכבר נודע שמו ברבים, נסע ר' נחמן אל העיר, כשהוא מתנהג כאיש פשוט או סוחר הנוסע לדרכו, ומן האנשים שליוו אותו ביקש שלא יגלו מי הוא. כך נכנס ר' נחמן אל קמניץ עם אדם אחד שליווה אותו בדרכו. כשהגיע הלילה ביקש ר' נחמן מן האיש שייצא מן העיר ולמחרת ישוב אל העיר ויפגוש בו. האיש עזב את העיר והרבי נשאר בעיר לבדו. איש אינו יודע מה עשה ר' נחמן בעיר באותו הלילה, ולשם מה ביקר בה. למחרת היום נשאר ר' נחמן בעיר, ויחד עם האיש שהיה עמו נכנסו אל רבים מבתי העיר, ובכל אחד מן הבתים עשו דבר מה או ביקשו איזו בקשה. בכמה מן הבתים ביקשו שיינתן להם יין-שרף ועוד בקשות שונות. והנה, מאותו היום ואילך נתבטלה הגזֵרה והותר ליהודים לשוב ולגור בקמניץ.
פירושים שונים ניתנו לנסיעה זו ואת כולם ביטל ר' נחמן מברסלב ואמר כי הציבור תמיד טועה בו ואינו מבין את מעשיו. היו למשל כאלה שטענו כי ר' נחמן נסע אל העיר כדי למצוא בה כתבים של הבעל שם טוב שנטמנו בתוך אבן הנמצאת בקמניץ. ר' נחמן לעג להסבר זה ואמר כי אילו היה באמת רוצה את הכתבים הללו, כבר היו הם מובאים אל ביתו, אך הוא אינו צריך לכתבים אלו כלל.
רמז אחד נתן ר' נחמן על נסיעתו זו – הלוא גם ארץ ישראל ניתנה תחילה בידי הכנענים ורק אחר כך הגיע אליה עם ישראל. וכך גם הוא היה צריך תחילה להיות בקמניץ לפני שיגיע אל ארץ ישראל.